מרדכי בן הלל הכהן – הבדלי גרסאות

מרדכי בן הלל הכהן
לידה	20 בינואר 1856; מוהילב, האימפריה הרוסית
פטירה	7 בדצמבר 1936 (בגיל 80); חיפה, פלשתינה (א"י)
מקום קבורה	בנימינה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־03:12, 31 במאי 2024

ערך זה עוסק בפעיל ציוני, עיתונאי וסופר עברי. אם התכוונתם לפוסק אשכנזי מן המאה ה-13, ראו מרדכי בן הלל.

מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, 7 בדצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נולד בשנת 1856 בעיר מוהילב שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) לאביו הלל הכהן כהנא כגן ולאמו רבקה לבית ורהפטיג. הלל כגן ורבקה היו בני דודות, אמותיהם היו בנותיו של הרב יצחק גולדברג ורעייתו חסיה מקלצק, בלרוס.^[1]^[2]^[3]בהמשך עברה המשפחה לסנקט פטרבורג, ואביו הלל כגן התפרנס ממסחר. בשנת 1882 נשא לאשה את שפרה-בתיה לבית פבזנר, אחותו של שמואל יוסף פבזנר. בני הזוג הכהן עברו להומל שבלארוס, שם עסק מרדכי בן הלל הכהן בתעשייה ובמסחר של מוצרי עץ.

הכהן, שנמנה עם פעילי תנועת חובבי ציון, השתתף בשנת 1897 בקונגרס הציוני הראשון בבזל ונשא בו נאום בעברית. כן כתב בעיתונים עבריים כמו "הלבנון", "הצפירה", "הקול", "השילוח" ואחרים. היה ממייסדי אגודת הסופרים העבריים.^[4]

בשנת 1901 פרסם מאמר בשם "על הרועים הרעים" שפתח פולמוס גדול בנושא הרבנים מטעם.

בשנת 1905 הקים סניף של עסקיו בחיפה, והיה בין מייסדי בית החרושת "עתיד" (לימים "שמן תעשיות"). בשנת 1907 עלה לארץ ישראל, היה בין מייסדיה של תל אביב ושימש חבר ועד העיר מראשיתו. כן היה בין מייסדי אגודת הסופרים העברים. יוסף חיים ברנר היה מזכירו האישי. בתל אביב התגורר הכהן ברחוב הרצל 11, בפינת רחוב ליליינבלום. בשנת 1917 גורש הכהן מתל אביב יחד עם שאר התושבים על ידי השלטונות העות'מאניים. בעקבות הכיבוש הבריטי עבר הכהן לירושלים, והיה בין מייסדי בנק הלוואה וחסכון. ביתו עמד ברחוב אתיופיה, בצמוד לבית אליעזר בן-יהודה.

בעת ביקור בחיפה אצל בניו שמואל ודוד הכהן בחודש דצמבר 1936 לקה הכהן בלבו ונפטר. הובא למנוחות בבית הקברות בבנימינה, שבה התגוררו בניו הלל ושמעון.

עיקר ארכיונו, ובו התכתבות, תעודות לתולדות היישוב בארץ ישראל, חומרים ארכיוניים בענייני עסקנות ציבורית, מוסדות תרבות, עיתונות ועניינים אישיים, שמור בספרייה הלאומית^[5]; חלקים נוספים נמצאים בארכיון הציוני המרכזי^[6] ובמכון גנזים.

במלאת 150 שנה להולדתו פורסמו יומניו ("יומנים 1934–1936").

הסופר אשר ברש מתאר את הכהן בספרו "כעיר נצורה" בדמותו של ליש בן פלתיאל.

גם ש"י עגנון מזכיר אותו בספר "תמול שלשום" כדמות חשובה ביפו של ראשית המאה ה-20.^[7]

משפחתו

ארבעה בנים היו למרדכי ושפרה-בתיה הכהן: הלל, שמעון, שמואל^[8] ודוד; ושלוש בנות: דינה, רוזה וחנה. בנו, דוד הכהן, היה לימים חבר שש הכנסות הראשונות. בתו חנה נישאה למנהיג הציוני ארתור רופין. בתו רוזה גינוסר-גינצבורג, שהייתה עורכת הדין הראשונה בארץ, נישאה לבנו של אחד העם, שלמה גינוסר-גינצבורג. כלתו נחמה זלטובסקי-הכהן (אשת שמעון הכהן), שהייתה חברה ב"הגנה", נרצחה בהתקפה על אוטובוס 2094 ונחשבת להרוגה הראשונה במלחמת העצמאות.^[9] בתו דינה נישאה ללואי ברושה, צרפתי קתולי שהיה רופא ווטרינר. בעקבות התנגדותו של אביה לנישואין אלו, התגייר החתן בגיור רפורמי. בתקופת מלחמת העולם השנייה הסתתרו דינה ובתה הלן בכפר בדרום צרפת, ולאחר המלחמה עלו דינה ובעלה עם משפחתם לארץ ישראל. הם התיישבו בבנימינה אך בשל מחלה שתקפה את לואי, שבו לצרפת. הנכדה הלן נישאה לקצין יהודי בריטי בשם מארמוט.^[10]

בת אחיו הבכור של מרדכי הכהן, יצחק, הייתה פעילת הציבור הסוציאליסטית רוזה כהן (לימים רבין), שהייתה חברת מועצת עיריית תל אביב, אמו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין.

פרסומיו

חוברות:

אוכלי לחם העצבים: ממצב בני ישראל בארץ רוסיא: בארות נשברים, סנקט פטרבורג: דפוס צדרבוים וגולדנבלום, תרל"ט. (על מצבם הכלכלי של יהודי רוסיה)
דברים כהוויתם: Pro demo sun, יפו: דפוס איתן, תר"ע. (בנושא מסחר ביישוב)
לקראת העתיד: עשרה מאמרות, ירושלים: דפוס עזריאל, תרע"ח. (בענייני דיומא)
תולדות אליעזר בן-יהודה, ירושלים: דפוס המדפיס, תרפ"ג.
הקואופרציה האשראית בא"י, תל אביב: מסחר ותעשייה, תרפ"ז.
חיים נחמן ביאליק: המגמה והסביבה בשירתו; מנחה ליום מלאת להמשורר ששים שנה (עשרה בטבת תרל"ג–תרצ"ג), ירושלים: דפוס הספר, תרצ"ג.
הלויה, חוברות 31–32 של נצנים: ספורי ילדים, ורשה: תושיה, תרס"ז.

ספרים:

מערב עד ערב / נאסף מן המאמרים הישנים ומן החדשים של מרדכי בן הלל הכהן, 2 כרכים, וילנה: דפוס פ' גארבער, 1904.
בסבכי היער: ספור, ירושלים: דפוס מוריה, תרפ"א.^[11]
- בסבכי היער: ועוד סיפורים, תל אביב: א"י שטיבל, תרצ"ד.
כבר: פרקי זכרונות / ערוכים לדפוס על ידי מרדכי בן הלל הכהן, ורשה: א"י שטיבל, תרפ"ג.
עולמי, 5 כרכים, ירושלים תרפ"ז–תרפ"ט.^[12]
מלחמת העמים: יומן, ירושלים תרפ"ט–תר"ץ. (כתבי מרדכי בן הלל הכהן ו–י) (בצירוף מבוא והערות מאת שמעון רובינשטיין: ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"א–תשמ"ה.)
אתחלתא, 2 כרכים, ירושלים תרצ"א–תש"ב. (כתבי מרדכי בן הלל הכהן יא–יב)
אין מאמע לשון: געקליבענע שריפטן, וילנה: דפוס פראד'- און האנדלס-קאאפ', 1935. (ביידיש)
ספר שמות, ירושלים: עינות, תרצ"ח.
יומנים: 1934–1936 (הביאו לדפוס: נעמי קפלנסקי ונעמי אבקין), ירושלים תשס"ו. (יצא במלאת 150 שנה להולדתו ו-100 שנה לעליית המשפחה ארצה)

ספרי יובל לכבודו

מבקר עד ערב: ספר יובל לר' מרדכי בן הלל הכהן במלאת חמשים שנה לעבודתו הספרותית, תרל"ד-תרפ"ד (תשורה מאת ידידיו ומכבדיו), ירושלים: מדפיס, תרפ"ה. (התוכן: I: מבקר עד ערב: המאמר הראשון וקטע מספר האחרון של חתן היובל. II: מרדכי בן הלל הכהן: ביוגרפיה וביבליוגרפיה מאת ז’ פישמן. III: תרל"ד-תרפ"ד מאמרים שונים. VI: חגיגת היובל. V: מכתבים ותלגרמות של ברכה מסופרים, עסקנים ומוסדות.)
צבי קרול (עורך), אור לעת ערב: ספר יובל לר' מרדכי בן הלל הכהן: במלאת ששים שנה לעבודתו הספרותית: תרל"ד-תרצ"ד, ירושלים: דפוס הספר, תרצ"ד.

לקריאה נוספת

'הכוהן, מרדכי (בן־הלל)', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 175–177. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרדכי בן הלל הכהן בוויקישיתוף

רשימת הפרסומים של מרדכי בן הלל הכהן, בקטלוג הספרייה הלאומית
בן-ציון אייזנשטט, כהן, מרדכי בן הלל, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 40, באתר היברובוקס
דוד תדהר (עורך), "מרדכי בן הלל הכהן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1114
הכהן מרדכי בן הלל ושפרה בתיה לבית פבזנר, באתר משפחות מייסדי תל אביב
כתבי מרדכי בן הלל הכהן בפרויקט בן-יהודה
משפחת הכהן: קשרים משפחתיים, במיזם ויקיגניה
מאמר בנושא מלחמת השפות, כולם היו מעורבים, לכולם הייתה דעה, אתר הספרייה הלאומית
מסעות מרדכי בן הלל הכהן, בתוך מסעות ארץ ישראל, תל אביב: אברהם יערי, תשו-1946, עמ' 707-650, באתר Hebrew Books
משה קליינמאן, מרדכי בן הלל הכהן (לרגל הופעת קבץ מאמריו), הזמן, 4 ביולי 1905, המשך
א. ק., אישים דיומא: מרדכי בן הלל הכהן, דואר היום, 28 בדצמבר 1934
ד. קמחי, יובלות: מרדכי בן הלל הכהן, דואר היום, 16 בפברואר 1936
ר' מרדכי בן הלל הכהן איננו, דבר, 7 בדצמבר 1936
לוית מרדכי בן הלל הכהן, דבר, 8 בדצמבר 1936
ביום השנה למות מרדכי בן הלל הכהן:
- צבי קרול, במחיצתו, דבר, 29 בנובמבר 1937
- משה קולודני, עם קריאת יומניו האחרונים, דבר, 29 בנובמבר 1937
אייזיק רמבה, הזעזוע במשפחה ארצישראלית ידועה, מעריב, 4 באוגוסט 1967
אייזיק רמבה, הסבתא – אזרחית העולם, נכדותיה יעלו לישראל, מעריב, 11 באוגוסט 1967
מרדכי בן הלל הכהן (1856-1936), דף שער בספרייה הלאומית
מרדכי בן הלל הכהן, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מפרי עטו:

מאחורי הפרגוד (זכר-נשכחות), המליץ, 8 ביוני 1885, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך (וביקורת: ק. א. שפירא, לפני הפרגוד, המליץ, 18 ב��פטמבר 1885; ותגובה לביקורות: בוצר על סלסלות, המליץ, 23 באוקטובר 1885)
אחור וקדם (מקורות ימינו), המליץ, 7 במאי 1886, המשך, המשך, המשך
על אדמת ישראל, המליץ, 14 בינואר 1890, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך (מסע לארץ יהודה בחודשי חשון-כסלו התר"ן)
בקורת הציוניות, הזמן, 23 בנובמבר 1909, המשך, המשך, המשך (פיליטון)

הערות שוליים

^ כְּבָר – פרקי זכרונות / מרדכי בן הלל הכהן - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org
^ 1114 | Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel, www.tidhar.tourolib.org
^ 2909 | Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel, www.tidhar.tourolib.org
^ ראו ד"ר ש. ברנפלד, אגודת הסופרים, הזמן, 26 ביוני 1903.
^ ארכיון מרדכי בן הלל הכהן, בספרייה הלאומית
^ מרדכי בן הלל הכהן, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
^ עגנון. תמול שלשום, ספר ראשון, פרק חמשה עשר.
^ נקרולוג: שמואל הכהן, דבר, 9 ביוני 1947.
^ אלידע בר שאול, הבחורות ההן, באתר ערוץ 7.
^ אייזיק רמבה, הסבתא - אזרחית העולם, נכדותיה יעלו לישראל (מן הסדרה: בנים אכלו בוסר), מעריב, 11 באוגוסט 1967
^ על הספר: סין, מארון הספרים: ספורי סבא, דואר היום, 12 בינואר 1934.
^ ביקורת: ב. ש., מהעבר הקרוב, דבר, 10 ביוני 1927; מרשימותיו של קורא, דבר, 23 בדצמבר 1927.

[1] כְּבָר – פרקי זכרונות / מרדכי בן הלל הכהן - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org

[2] 1114 | Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel, www.tidhar.tourolib.org

[3] 2909 | Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel, www.tidhar.tourolib.org

[4] ראו ד"ר ש. ברנפלד, אגודת הסופרים, הזמן, 26 ביוני 1903.

[5] ארכיון מרדכי בן הלל הכהן, בספרייה הלאומית

[6] מרדכי בן הלל הכהן, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים

[7] עגנון. תמול שלשום, ספר ראשון, פרק חמשה עשר.

[8] נקרולוג: שמואל הכהן, דבר, 9 ביוני 1947.

[9] אלידע בר שאול, הבחורות ההן, באתר ערוץ 7.

[10] אייזיק רמבה, הסבתא - אזרחית העולם, נכדותיה יעלו לישראל (מן הסדרה: בנים אכלו בוסר), מעריב, 11 באוגוסט 1967

[11] על הספר: סין, מארון הספרים: ספורי סבא, דואר היום, 12 בינואר 1934.

[12] ביקורת: ב. ש., מהעבר הקרוב, דבר, 10 ביוני 1927; מרשימותיו של קורא, דבר, 23 בדצמבר 1927.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פירוש נוסף|נוכחי=פעיל ציוני, עיתונאי וסופר עברי|אחר=פוסק אשכנזי מן המאה ה-13|ראו=[[מרדכי בן הלל]]}}
+{{פירוש נוסף|נוכחי=[[פעיל ציוני]], עיתונאי וסופר עברי|אחר=פוסק אשכנזי מן המאה ה-13|ראו=[[מרדכי בן הלל]]}}
 {{אישיות}}
+[[קובץ:הועד המפקח תרעב 1911 מימין - דוד איזמוזיק דר ילמטמן יעקב שרתוק מרדכי ב btm10211.jpeg|ממוזער|250px|מרדכי בן הלל הכהן (רביעי מימין) בוועד המפקח של [[גמנסיה הרצליה]], [[1911]]]]
-'''מרדכי בן הלל הכהן''' (נולד '''קאהן'''  או '''כגן'''; [[י"ג בשבט]] [[תרט"ז]], [[1856]], [[מוהילב]], [[האימפריה הרוסית]] ([[רוסיה הלבנה]]) – [[כ"ג בכסלו]] [[תרצ"ז]], דצמבר [[1936]], [[חיפה]]) היה איש ציבור ופעיל [[ציונות|ציוני]], [[איש עסקים]], [[עיתונאי]] ו[[סופר]] [[ספרות עברית|עברי]] [[היישוב|ארץ ישראלי]], מ[[מייסדי תל אביב]].
+'''מרדכי בן הלל הכהן''' (נולד '''קאהן''' או '''כגן'''; [[י"ג בשבט]] [[תרט"ז]], [[1856]], [[מוהילב]], [[האימפריה הרוסית]] ([[רוסיה הלבנה]]) – [[כ"ג בכסלו]] [[תרצ"ז]], 7 בדצמבר [[1936]], [[חיפה]]) היה איש ציבור ופעיל [[ציונות|ציוני]], [[איש עסקים]], [[עיתונאי]] ו[[סופר]] [[ספרות עברית|עברי]] [[היישוב|ארץ ישראלי]], מ[[מייסדי תל אביב]].
 ==ביוגרפיה==
 {{להשלים|נושא=ספרות|נושא2=אישים}}
-נולד בשנת [[1856]] בעיר [[מוהילב]] שב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] (כיום ב[[בלארוס]]). בהמשך עברה המשפחה ל[[סנקט פטרבורג]], ואביו הילל כגן התפרנס ממסחר. בשנת [[1882]] נשא לאשה את שפרה-בתיה לבית פבזנר, אחותו של [[שמואל יוסף פבזנר]]. בני הזוג הכהן עברו ל[[הומל]] שבלארוס, שם עסק מרדכי בן הלל הכהן בתעשייה ובמסחר של מוצרי עץ.
+נולד בשנת [[1856]] בעיר [[מוהילב]] שב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] (כיום ב[[בלארוס]]) לאביו הלל הכהן כהנא כגן ולאמו רבקה לבית ורהפטיג. הלל כגן ורבקה היו בני דודות, אמותיהם היו בנותיו של הרב יצחק גולדברג ורעייתו חסיה מ[[קלצק]], בלרוס.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/read/16243|כותרת=כְּבָר – פרקי זכרונות / מרדכי בן הלל הכהן - פרויקט בן־יהודה|אתר=benyehuda.org|תאריך_וידוא=2021-04-07}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1114|כותרת=1114 {{!}} Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel|אתר=www.tidhar.tourolib.org|תאריך_וידוא=2021-04-07}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2909|כותרת=2909 {{!}} Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel|אתר=www.tidhar.tourolib.org|תאריך_וידוא=2021-04-07}}</ref>בהמשך עברה המשפחה ל[[סנקט פטרבורג]], ואביו הלל כגן התפרנס ממסחר. בשנת [[1882]] נשא לאשה את שפרה-בתיה לבית פבזנר, אחותו של [[שמואל יוסף פבזנר]]. בני הזוג הכהן עברו ל[[הומל]] שבלארוס, שם עסק מרדכי בן הלל הכהן בתעשייה ובמסחר של מוצרי עץ.
-הכהן, שנמנה עם פעילי תנועת [[חובבי ציון]], השתתף בשנת [[1897]] ב[[הקונגרס הציוני הראשון|קונגרס הציוני הראשון]] ב[[בזל]] ונשא בו נאום בעברית. כן כתב בעיתונים עבריים כמו "[[הלבנון]]", "[[הצפירה]]", "[[הקול (קניגסברג)|הקול]]", "[[השילוח (כתב עת)|השילוח]]" ואחרים. היה ממייסדי אגודת הסופרים העבריים.{{הערה|ראו {{הזמן|ד"ר [[שמעון ברנפלד|ש. ברנפלד]]|אגודת הסופרים|1903/06/26|00401}}.}}
+הכהן, שנמנה עם פעילי תנועת [[חובבי ציון]], השתתף בשנת [[1897]] ב[[הקונגרס הציוני הראשון|קונגרס הציוני הראשון]] ב[[בזל]] ונשא בו נאום בעברית. כן כתב בעיתונים עבריים כמו "[[הלבנון]]", "[[הצפירה]]", "[[הקול (קניגסברג)|הקול]]", "[[השילוח (כתב עת)|השילוח]]" ואחרים. היה ממייסדי אגודת הסופרים העבריים.{{הערה|ראו {{הזמן|ד"ר [[שמעון ברנפלד|ש. ברנפלד]]|אגודת הסופרים|19030626|12}}.}}
 בשנת 1901 פרסם מאמר בשם "על הרועים הרעים" שפתח פולמוס גדול בנושא ה[[רב מטעם|רבנים מטעם]].
@@ שורה 15: / שורה 16: @@
 בעת ביקור ב[[חיפה]] אצל בניו שמואל ו[[דוד הכהן (חבר הכנסת)|דוד הכהן]] בחודש דצמבר 1936 לקה הכהן בלבו ונפטר. הובא למנוחות בבית הקברות ב[[בנימינה]], שבה התגוררו בניו הלל ושמעון.
-עיקר [[ארכיון|ארכיונו]], ובו התכתבות, תעודות לתולדות היישוב בארץ ישראל, חומרים ארכיוניים בענייני עסקנות ציבורית, מוסדות תרבות, עיתונות ועניינים אישיים, שמור ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]]; חלקים נוספים נמצאים ב[[הארכיון הציוני המרכזי|ארכיון הציוני המרכזי]]{{הערה|{{הארכיון הציוני}}}} וב[[מכון גנזים]].
+עיקר [[ארכיון|ארכיונו]], ובו התכתבות, תעודות לתולדות היישוב בארץ ישראל, חומרים ארכיוניים בענייני [[עסקנות]] ציבורית, מוסדות תרבות, עיתונות ועניינים אישיים, שמור ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]]<ref>{{ארכיון בספרייה הלאומית|990026566380205171}}</ref>; חלקים נוספים נמצאים ב[[הארכיון הציוני המרכזי|ארכיון הציוני המרכזי]]{{הערה|{{הארכיון הציוני}}}} וב[[מכון גנזים]].
 במלאת 150 שנה להולדתו פורסמו יומניו ("יומנים 1934–1936").
 הסופר [[אשר ברש]] מתאר את הכהן בספרו "כעיר נצורה" בדמותו של ליש בן פלתיאל.
+גם ש"י עגנון מזכיר אותו בספר "תמול שלשום" כדמות חשובה ביפו של ראשית המאה ה-20.<ref>עגנון. תמול שלשום, ספר ראשון, פרק חמשה עשר.</ref>
 ===משפחתו===
-[[קובץ:האחיות לבית הכהן בנות מרדכי בן הלל ושפרה בתיה. מימין לשמאל- דינה הכהן רוזה גינ-GNAR-330969.png|ממוזער|שתיים מבנותיו של בן הלל הכהן, חנה ודינה, יחד עם [[רוזה גינוסר]]. 1928]]
+[[קובץ:האחיות לבית הכהן בנות מרדכי בן הלל ושפרה בתיה. מימין לשמאל- דינה הכהן רוזה גינ-GNAR-330969.png|ממוזער|שלוש בנותיו של בן הלל הכהן, חנה רופין, דינה ברושה ו[[רוזה גינוסר]]. 1928]]
-ארבעה בנים היו למרדכי ושפרה-בתיה הכהן: הלל, שמעון, שמואל{{הערה|נקרולוג: {{דבר||שמואל הכהן|1947/06/09|00420}}.}} ודוד; ושלוש בנות: דינה, רוזה וחנה. בנו, [[דוד הכהן (חבר הכנסת)|דוד הכהן]], היה לימים [[חבר הכנסת|חבר שש הכנסות]] הראשונות. בתו חנה נישאה למנהיג ה[[ציונות|ציוני]] [[ארתור רופין]]. בתו [[רוזה גינוסר]]-גינצבורג, שהייתה עורכת הדין הראשונה בארץ, נישאה לבנו של [[אחד העם]], [[שלמה גינוסר|שלמה גינוסר-גינצבורג]]. כלתו {{יזכור|90879|נחמה זלטובסקי-הכהן}} (אשת שמעון הכהן), שהייתה חברה ב"[[ההגנה|הגנה]]", נרצחה ב[[ההתקפה על אוטובוס 2094|התקפה על אוטובוס 2094]] ונחשבת להרוגה הראשונה ב[[מלחמת העצמאות]].{{הערה|{{ערוץ7|אלידע בר שאול|הבחורות ההן|230092}}.}}. בתו דינה נישאה ללואי ברושה, צרפתי קתולי שהיה רופא ווטרינר. בעקבות התנגדותו של אביה לנישואין אלו, התגייר החתן בגיור רפורמי. בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] הסתתרו דינה ובתה הלן בכפר בדרום צרפת, ולאחר המלחמה עלו דינה ובעלה עם משפחתם לארץ ישראל. הם התיישבו ב[[בנימינה]] אך בשל מחלה שתקפה את לואי, שבו לצרפת. הנכדה הלן נישאה לקצין יהודי בריטי בשם מארמוט{{הערה|{{מעריב|אייזיק רמבה|הסבתא - אזרחית העולם, נכדותיה יעלו לישראל (מן הסדרה: בנים אכלו בוסר)|1967/08/11|02500}}}}.
+ארבעה בנים היו למרדכי ושפרה-בתיה הכהן: הלל, שמעון, שמואל{{הערה|נקרולוג: {{דבר||שמואל הכהן|19470609|59.2}}.}} ודוד; ושלוש בנות: דינה, רוזה וחנה. בנו, [[דוד הכהן (חבר הכנסת)|דוד הכהן]], היה לימים [[חבר הכנסת|חבר שש הכנסות]] הראשונות. בתו חנה נישאה למנהיג ה[[ציונות|ציוני]] [[ארתור רופין]]. בתו [[רוזה גינוסר]]-גינצבורג, שהייתה עורכת הדין הראשונה בארץ, נישאה לבנו של [[אחד העם]], [[שלמה גינוסר|שלמה גינוסר-גינצבורג]]. כלתו {{יזכור|90879|נחמה זלטובסקי-הכהן}} (אשת שמעון הכהן), שהייתה חברה ב"[[ההגנה|הגנה]]", נרצחה ב[[ההתקפה על אוטובוס 2094|התקפה על אוטובוס 2094]] ונחשבת להרוגה הראשונה ב[[מלחמת העצמאות]].{{הערה|{{ערוץ7|אלידע בר שאול|הבחורות ההן|230092}}.}} בתו דינה נישאה ללואי ברושה, צרפתי קתולי שהיה רופא ווטרינר. בעקבות התנגדותו של אביה לנישואין אלו, התגייר החתן בגיור רפורמי. בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] הסתתרו דינה ובתה הלן בכפר בדרום צרפת, ולאחר המלחמה עלו דינה ובעלה עם משפחתם לארץ ישראל. הם התיישבו ב[[בנימינה]] אך בשל מחלה שתקפה את לואי, שבו לצרפת. הנכדה הלן נישאה לקצין יהודי בריטי בשם מארמוט.{{הערה|{{מעריב|אייזיק רמבה|הסבתא - אזרחית העולם, נכדותיה יעלו לישראל (מן הסדרה: בנים אכלו בוסר)|19670811|112}}}}
 בת אחיו הבכור של מרדכי הכהן, יצחק, הייתה פעילת הציבור ה[[סוציאליזם|סוציאליסטית]] [[רוזה כהן]] (לימים רבין), שהייתה חברת מועצת [[עיריית תל אביב]], אמו של [[ראש ממשלת ישראל]] [[יצחק רבין]].
@@ שורה 29: / שורה 33: @@
 ==פרסומיו==
 חוברות:
-* '''אוכלי לחם העצבים: ממצב בני ישראל בארץ רוסיא: בארות נשברים''', סנקט פטרבורג: דפוס צדרבוים וגולדנבלום, תרל"ט. ‬(על מצבם הכלכלי של יהודי רוסיה)
+* '''אוכלי לחם העצבים: ממצב בני ישראל בארץ רוסיא: בארות נשברים''', סנקט פטרבורג: דפוס צדרבוים וגולדנבלום, תרל"ט. (על מצבם הכלכלי של יהודי רוסיה)
-* '''דברים כהויתם: Pro demo sun''', יפו: [[דפוס איתן]], תר"ע. (בנושא מסחר ביישוב)
+* '''דברים כהוויתם: Pro demo sun''', יפו: [[דפוס איתן]], תר"ע. (בנושא מסחר ביישוב)
 * '''לקראת העתיד''': עשרה מאמרות, ירושלים: [[דפוס עזריאל]], תרע"ח. (בענייני דיומא)
 * '''תולדות אליעזר בן-יהודה''', ירושלים: דפוס המדפיס, תרפ"ג.
-* '''הקואופרציה האשראית בא"י''',‫ תל אביב: מסחר ותעשייה, תרפ"ז.
+* '''הקואופרציה האשראית בא"י''', תל אביב: מסחר ותעשייה, תרפ"ז.
-* '''חיים נחמן ביאליק: המגמה והסביבה בשירתו'''; מנחה ליום מלאת להמשורר ששים שנה (עשרה בטבת תרל"ג–תרצ"ג),‫ ירושלים: דפוס הספר, תרצ"ג.
+* '''חיים נחמן ביאליק: המגמה והסביבה בשירתו'''; מנחה ליום מלאת להמשורר ששים שנה ([[עשרה בטבת]] תרל"ג–תרצ"ג), ירושלים: דפוס הספר, תרצ"ג.
-* '''הלויה''', חוברות 31–32 של '''נצנים: ספורי ילדים''', ורשה: [[הוצאת תושיה|תושיה]], תרס"ז. ‬
+* '''הלויה''', חוברות 31–32 של '''נצנים: ספורי ילדים''', ורשה: [[הוצאת תושיה|תושיה]], תרס"ז.
 ספרים:
 * '''מערב עד ערב''' / נאסף מן המאמרים הישנים ומן החדשים של מרדכי בן הלל הכהן, 2 כרכים, וילנה: דפוס פ' גארבער, 1904.
-* '''בסבכי היער''': ספור, ירושלים: דפוס מוריה, תרפ"א.{{הערה|על הספר: {{דואר היום|[[סין (אזור)|סין]]|מארון הספרים: ספורי סבא|1934/01/12|00605}}.}}
+* '''בסבכי היער''': ספור, ירושלים: דפוס מוריה, תרפ"א.{{הערה|על הספר: {{דואר היום|[[סין (אזור)|סין]]|מארון הספרים: ספורי סבא|19340112|56}}.}}
-** '''בסבכי היער: ועוד סיפורים''',‫ תל אביב: [[הוצאת שטיבל|א"י שטיבל]], תרצ"ד.
+** '''בסבכי היער: ועוד סיפורים''', תל אביב: [[הוצאת שטיבל|א"י שטיבל]], תרצ"ד.
-* '''כבר: פרקי זכרונות''' / ערוכים לדפוס על ידי מרדכי בן הלל הכהן,‫ ורשה: [[הוצאת שטיבל|א"י שטיבל]], תרפ"ג.‬
+* '''כבר: פרקי זכרונות''' / ערוכים לדפוס על ידי מרדכי בן הלל הכהן, ורשה: [[הוצאת שטיבל|א"י שטיבל]], תרפ"ג.
-* '''עולמי''', 5 כרכים, ירושלים תרפ"ז–תרפ"ט. ‬{{הערה|ביקורת: {{דבר|ב. ש.|מהעבר הקרוב|1927/06/10|00701}}; {{דבר||מרשימותיו של קורא|1927/12/23|00801}}.}}
+* '''עולמי''', 5 כרכים, ירושלים תרפ"ז–תרפ"ט.{{הערה|ביקורת: {{דבר|ב. ש.|מהעבר הקרוב|19270610|37}}; {{דבר||מרשימותיו של קורא|19271223|28}}.}}
 * '''מלחמת העמים: יומן''', ירושלים תרפ"ט–תר"ץ. (כתבי מרדכי בן הלל הכהן ו–י) (בצירוף מבוא והערות מאת שמעון רובינשטיין: ירושלים: [[יד יצחק בן-צבי]], תשמ"א–תשמ"ה.)
-* '''אתחלתא''', 2 כרכים,‫ ירושלים תרצ"א–תש"ב. ‬(כתבי מרדכי בן הלל הכהן יא–יב)
+* '''אתחלתא''', 2 כרכים, ירושלים תרצ"א–תש"ב. (כתבי מרדכי בן הלל הכהן יא–יב)
 * '''אין מאמע לשון: געקליבענע שריפטן''', וילנה: דפוס פראד'- און האנדלס-קאאפ', 1935. {{יידיש}}
-* '''ספר שמות''',‫ ירושלים: עינות, תרצ"ח.
+* '''ספר שמות''', ירושלים: עינות, תרצ"ח.
 * '''יומנים: 1934–1936''' (הביאו לדפוס: נעמי קפלנסקי ונעמי אבקין), ירושלים תשס"ו. (יצא במלאת 150 שנה להולדתו ו-100 שנה לעליית המשפחה ארצה)
 ==[[ספר יובל|ספרי יובל]] לכבודו==
 * '''מבקר עד ערב: ספר יובל לר' מרדכי בן הלל הכהן במלאת חמשים שנה לעבודתו הספרותית, תרל"ד-תרפ"ד''' (תשורה מאת ידידיו ומכבדיו), ירושלים: מדפיס, תרפ"ה. (התוכן: I: מבקר עד ערב: המאמר הראשון וקטע מספר האחרון של חתן היובל. II: מרדכי בן הלל הכהן: ביוגרפיה וביבליוגרפיה מאת ז’ פישמן. III: תרל"ד-תרפ"ד מאמרים שונים. VI: חגיגת היובל. V: מכתבים ותלגרמות של ברכה מסופרים, עסקנים ומוסדות.)
-* [[צבי קרול]] (עורך), '''אור לעת ערב: ספר יובל לר' מרדכי בן הלל הכהן: במלאת ששים שנה לעבודתו הספרותית: תרל"ד-תרצ"ד''',‫ ירושלים: דפוס הספר, תרצ"ד.
+* [[צבי קרול]] (עורך), '''אור לעת ערב: ספר יובל לר' מרדכי בן הלל הכהן: במלאת ששים שנה לעבודתו הספרותית: תרל"ד-תרצ"ד''', ירושלים: דפוס הספר, תרצ"ד.
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 57: / שורה 61: @@
 ==קישורים חיצוניים==
+{{ויקישיתוף בשורה}}
 * {{הספרייה הלאומית|הכהן, מרדכי בן הלל, 1856-1936|Hacohen, Mordecai ben Hillel, 1856-1936}}
 * {{דרו|ו|42|כהן, מרדכי בן הלל|עמוד=40}}
 * {{תדהר|3|1114}}
-* [http://www.ahuzatbait.org.il/Index.asp?CategoryID=148&ArticleID=119 הכהן מרדכי בן הלל ושפרה בתיה לבית פבזנר], באתר משפחות מייסדי תל אביב
+* [https://web.archive.org/web/20090302131913/http://www.ahuzatbait.org.il/Index.asp?CategoryID=148&ArticleID=119 הכהן מרדכי בן הלל ושפרה בתיה לבית פבזנר], באתר משפחות מייסדי תל אביב
 * {{פרויקט בן-יהודה|נתיב=hacohen}}
 * [http://wikigenia.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F:_%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D משפחת הכהן: קשרים משפחתיים], במיזם [[ויקיגניה]]
 * מאמר בנושא מלחמת השפות, [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/israel-collection/language_war/Pages/Ishim.aspx כולם היו מעורבים, לכולם הייתה דעה], אתר הספרייה הלאומית
 * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36832&pgnum=650 מסעות מרדכי בן הלל הכהן], בתוך '''[[מסעות ארץ ישראל]]''', תל אביב: [[אברהם יערי]], תשו-1946, עמ' 707-650, באתר [[Hebrew Books]]
-* {{הזמן|משה קליינמאן|מרדכי בן הלל הכהן (לרגל הופעת קבץ מאמריו)|1905/07/04|00101}}, {{הזמן||המשך|1905/07/06|00101}}
+* {{הזמן|משה קליינמאן|מרדכי בן הלל הכהן (לרגל הופעת קבץ מאמריו)|19050704|2}}, {{הזמן||המשך|19050706|2}}
-* {{דואר היום|[[אורי קיסרי|א. ק.]]|אישים דיומא: מרדכי בן הלל הכהן|1934/12/28|00301}}
+* {{דואר היום|[[אורי קיסרי|א. ק.]]|אישים דיומא: מרדכי בן הלל הכהן|19341228|39}}
-* {{דואר היום|[[דב קמחי|ד. קמחי]]|יובלות: מרדכי בן הלל הכהן|1936/02/16|00203}}
+* {{דואר היום|[[דב קמחי|ד. קמחי]]|יובלות: מרדכי בן הלל הכהן|19360216|18}}
-* {{דבר||ר' מרדכי בן הלל הכהן איננו|1936/12/07|00112}}
+* {{דבר||ר' מרדכי בן הלל הכהן איננו|19361207|13}}
-* {{דבר||לוית מרדכי בן הלל הכהן|1936/12/08|00115}}
+* {{דבר||לוית מרדכי בן הלל הכהן|19361208|16}}
 * ביום השנה למות מרדכי בן הלל הכהן:
-** {{דבר|צבי קרול|במחיצתו|1937/11/29|00400}}
+** {{דבר|צבי קרול|במחיצתו|19371129|34}}
-** {{דבר|משה קולודני|עם קריאת יומניו האחרונים|1937/11/29|00404}}
+** {{דבר|משה קולודני|עם קריאת יומניו האחרונים|19371129|37}}
-* {{מעריב|אייזיק רמבה|הזעזוע במשפחה ארצישראלית ידועה|1967/08/04|01901}}
+* {{מעריב|אייזיק רמבה|הזעזוע במשפחה ארצישראלית ידועה|19670804|118}}
-* {{מעריב|אייזיק רמבה|הסבתא – אזרחית העולם, נכדותיה יעלו לישראל|1967/08/11|02500}}
+* {{מעריב|אייזיק רמבה|הסבתא – אזרחית העולם, נכדותיה יעלו לישראל|19670811|112}}
+* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007262263705171|מרדכי בן הלל הכהן (1856-1936)}}
+{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}
 מפרי עטו:
-* {{המליץ||מאחורי הפרגוד (זכר-נשכחות)|1885/06/08|00201}}, {{המליץ||המשך|1885/06/12|00200}}, {{המליץ||המשך|1885/07/20|00201}}, {{המליץ||המשך|1885/07/24|00201}}, {{המליץ||המשך|1885/08/03|00201}}, {{המליץ||המשך|1885/08/07|00201}}, {{המליץ||המשך|1885/08/31|00201}}, {{המליץ||המשך|1885/09/07|00201}} (וביקורת: {{המליץ|[[קונסטנטין אלכסנדרוביץ שפירא|ק. א. שפירא]]|לפני הפרגוד|1885/09/18|00201}}; ותגובה לביקורות: {{המליץ||בוצר על סלסלות|1885/10/23|00201}})
+* {{המליץ||מאחורי הפרגוד (זכר-נשכחות)|18850608|5}}, {{המליץ||המשך|18850612|5}}, {{המליץ||המשך|18850720|6}}, {{המליץ||המשך|18850724|5}}, {{המליץ||המשך|18850803|6}}, {{המליץ||המשך|18850807|5}}, {{המליץ||המשך|18850831|4}}, {{המליץ||המשך|18850907|5}} (וביקורת: {{המליץ|[[קונסטנטין אלכסנדרוביץ שפירא|ק. א. שפירא]]|לפני הפרגוד|18850918|4}}; ותגובה לביקורות: {{המליץ||בוצר על סלסלות|18851023|4}})
-* {{המליץ||אחור וקדם (מקורות ימינו)|1886/05/07|00201}}, {{המליץ||המשך|1886/05/14|00201}}, {{המליץ||המשך|1886/05/21|00201}}, {{המליץ||המשך|1886/05/28|00201}}
+* {{המליץ||אחור וקדם (מקורות ימינו)|18860507|4}}, {{המליץ||המשך|18860514|4}}, {{המליץ||המשך|18860521|4}}, {{המליץ||המשך|18860528|5}}
-* {{המליץ||על אדמת ישראל|1890/01/14|00800}}, {{המליץ||המשך|1890/01/21|00402}}, {{המליץ||המשך|1890/01/31|00302}}, {{המליץ||המשך|1890/02/04|00101}}, {{המליץ||המשך|1890/02/07|00501}}, {{המליץ||המשך|1890/05/13|00202}}, {{המליץ||המשך|1890/05/14|00101}}, {{המליץ||המשך|1890/05/18|00100}}, {{המליץ||המשך|1890/05/22|00100}}, {{המליץ||המשך|1890/06/05|00100}} (מסע לארץ יהודה בחודשי חשון-כסלו התר"ן)
+* {{המליץ||על אדמת ישראל|18900114|6}}, {{המליץ||המשך|18900121|6}}, {{המליץ||המשך|18900131|6}}, {{המליץ||המשך|18900204|2}}, {{המליץ||המשך|18900207|5}}, {{המליץ||המשך|18900513|4}}, {{המליץ||המשך|18900514|2}}, {{המליץ||המשך|18900518|1}}, {{המליץ||המשך|18900522|1}}, {{המליץ||המשך|18900605|1}} (מסע לארץ יהודה בחודשי חשון-כסלו התר"ן)
-* {{הזמן||בקורת הציוניות|1909/11/23|00201}}, {{הזמן||המשך|1909/11/25|00201}}, {{הזמן||המשך|1909/11/28|00201}}, {{הזמן||המשך|1909/11/29|00201}} ([[פיליטון]])
+* {{הזמן||בקורת הציוניות|19091123|11}}, {{הזמן||המשך|19091125|8}}, {{הזמן||המשך|19091128|10}}, {{הזמן||המשך|19091129|9}} ([[פיליטון]])
 ==הערות שוליים==
@@ שורה 89: / שורה 96: @@
 [[קטגוריה:סופרים כותבי עברית]]
-[[קטגוריה:עיתונאים עבריים]]
+[[קטגוריה:עיתונאים כותבי עברית]]
-[[קטגוריה:יהודים בלארוסים]]
+[[קטגוריה:אנשי עסקים יהודים בלארוסים]]
 [[קטגוריה:משתתפי הקונגרס הציוני העולמי הראשון]]
 [[קטגוריה:ראשוני הציונות]]
 [[קטגוריה:אנשי העלייה השנייה]]
-[[קטגוריה:תל אביב: אישים]]
+[[קטגוריה:תל אביב-יפו: אישים]]
 [[קטגוריה:תל אביב: מייסדים]]
 [[קטגוריה:חובבי ציון]]
@@ שורה 100: / שורה 107: @@
 [[קטגוריה:תעשיינים יהודים]]
 [[קטגוריה:משפחת הלל כגן-הכהן|מרדכי בן הלל]]
-[[קטגוריה:יהודים רוסים]]
 [[קטגוריה:מגורשי תל אביב]]
-[[קטגוריה:ילידי 1856]]
+[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנולדו ב-1856]]
-[[קטגוריה:נפטרים ב-1936]]
+[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1936]]