רכבת אווירית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה אחרונה מ־20:44, 3 ביולי 2024

אנטונוב An-124 טוען מכלים עבור הצבא ההולנדי

רכבת אווירית היא משלוח רחב היקף של אנשים או אספקה, המתבצע באמצעות מטוסים. שימוש ברכבת אווירית להובלת אספקה הוא פתרון יקר משמעותית ביחס לתובלה ימית או תובלה קרקעית, ולכן נעשה בו שימוש במקרים מיוחדים: כדרך להתגבר על מצור או כאשר יש חשיבות להעברה מהירה של האספקה.

רכבות אוויריות בהיסטוריה

הרכבת האווירית לסטלינגרד

ערך מורחב – הרכבת האווירית לסטלינגרד

במהלך הקרב על סטלינגרד (סוף 1942 – תחילת 1943) הצבא האדום כיתר את הארמייה השישית וחלקים גדולים מהארמייה המשוריינת הרביעית של הוורמאכט. היטלר הבטיח לפרידריך פאולוס רכבת אווירית שתעביר לו את ההספקה. הארמייה השישית הזדקקה ל-500 טון הספקה וציוד ביום, אך הממוצע שאליו הצליח להגיע חיל האוויר הנאצי עמד על 100 טון ליום בגלל קשיים לוגיסטיים ופעולת נ"מ של הסובייטים, פרט לחג המולד של שנת 1942, שבו העביר הלופטוואפה 300 טון. כאשר נכבש שדה התעופה של הארמייה הנצורה, הרכבת האווירית המצומצמת, שהגיעה נפסקה כמעט לחלוטין וגורלה של הארמייה המכותרת הוכרע.

הרכבת האווירית לברלין

ערך מורחב – הרכבת האווירית לברלין

שימוש ממושך ברכבת אווירית נעשה בשנת 1948, בעקבות הסגר על ברלין. לאחר שסטלין החליט, ביוני 1948, למנוע ממדינות המערב גישה קרקעית לברלין, שנמצאה בשטחי גרמניה המזרחית. כדרך להתגבר על המצור, מבלי לפתוח במלחמה, הפעילו מדינות המערב רכבת אווירית, שקישרה בין גרמניה המערבית ובין מערב ברלין. הרכבת האווירית פעלה במשך 11 חודשים, עד להחלטתו של סטלין להסיר את המצור. בין בין יוני 1948 למאי 1949, והוטסו בה 2.3 מיליון טון ציוד ואספקה בכ-280 אלף טיסות.^[1]

הרכבת האווירית לישראל במלחמת העצמאות

במלחמת העצמאות, עוד לפני הכרזת המדינה, במסגרת מבצע בלק הופעלה רכבת אווירית של מטוסי תובלה להובלת מטוסים, נשק ותחמושת שנרכשו בצ'כוסלובקיה, במסגרת המבצע בוצעו למעלה מ-100 גיחות של מטוסי תובלה שנחתו בישראל. המבצע החל ב-31 במרץ 1948 עם הנחתת מטוס "בלק-1" במבצע חסידה והסתיים באוגוסט באותה שנה. המשלוחים כללו מאות טונות של ציוד ונשק, לרבות מטוסי קרב מסוג אוויה S-199, גרסה צ'כית של מסרשמיט Bf 109.

הרכבת האווירית בדיין בין פו

במהלך מלחמת וייטנאם–צרפת בשנת 1954 הצרפתים ניסו להצניח גייס חזק בעורף הווייטנאמים על מנת להכריע את הווייט מין. הגייס כותר בדיין ביין פו ונאלץ לקבל את הספקתו מהאוויר. הצרפתים לא הצליחו להכשיר שדה תעופה במעוזם ולכן נאלצו להצניח את התגבורת וההספקה. כתוצאה מכך חלק ניכר מההספקה נחת בשטח בשליטת הוייט מין והצבא הצרפתי חסר את הדברים הבסיסיים ביותר. כתוצאה מכשל הרכבת האווירית, הצרפתים נאלצו להיכנע. תוצאת הכניעה הייתה הסתלקות הצרפתים מכל הודו סין וחלוקת וייטנאם לדרום וצפון.

רכבות אווירית במלחמת יום הכיפורים

הרכבת האווירית הסובייטית למצרים ולסוריה במלחמת יום הכיפורים

ערך מורחב – הרכבת האווירית והימית הסובייטית במלחמת יום הכיפורים

לנוכח השחיקה הרבה של צבאות ערב במלחמת יום הכיפורים במהלך הימים הראשונים, החליטו מנהיגי ברית המועצות על רכבת אווירית (וימית) למצרים ולסוריה. הרכבת שהייתה מסיבית מאוד החלה ב-8 באוקטובר 1973, ביום השלישי של המלחמה. יחידות שלמות מברית ורשה פורקו מציודיהן. נשלחו טנקים, סוללות נ.מ., תחמושת וציוד צבאי רב. לדברי יובל נאמן, שהיה אז עוזר שר הביטחון, הפקיעה ברית המועצות, כבר ב-7 באוקטובר 1973 טנקים ממחסני הצבא ההונגרי, כדי להעביר אותם לסוריה. כמות הציוד שנשלח למדינות ערב הייתה גדולה ממה שהיה להם לפני המלחמה. במסגרת הרכבת נשלח ציוד במשקל כולל של 8,000 טון.

הרכבת האווירית האמריקנית לישראל במלחמת יום הכיפורים

ערך מורחב – מבצע ניקל גראס

השחיקה החריפה באמצעי לחימה בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים יצרו בישראל חשש למחסור בציוד צבאי מסוגים שונים. ישראל החלה בבקשות לסיוע החל מה-8 באוקטובר. אך בשלב זה של תחילת המלחמה דחה הנרי קיסינג'ר את הבקשה, והסכים להעברת סיוע מוגבל בלבד.

לאחר שישראל המשיכה בבקשותיה להזרמת ציוד צבאי בהיקף גדול יותר, ולאחר סירובו של אנואר סאדאת להפסקת אש, ותחילתה של רכבת אווירית סובייטית למצרים ולסוריה, הורה נשיא ארצות הברית, ריצ'רד ניקסון, ב-9 באוקטובר 1973, על הפעלתה של רכבת אווירית (וימית) לישראל.

הטיסה הראשונה ובה ציוד צבאי לישראל בוצעה על ידי מטוס אל-על שנחת בלוד ב-11 בחודש. ב-14 באוקטובר החלה הזרמת אמצעי הלחימה והתחמושת ברכבת אווירית. בסך הכל כללה הרכבת האווירית 728 טיסות, מהן 167 בוצעו על ידי מטוסי אל-על. את 561 הטיסות שלו (על פי גרסה אחרת 568), ביצע חיל האוויר האמריקני באמצעות מטוסי גלקסי, ומטוסי C-141 סטארליפטר (אנ'). המשימה הסתיימה ב-14 בנובמבר, וסך הכל הוטסו לארץ מעל ל-22 אלף טון של ציוד, ביניהם עשרות מטוסים (חלקם טסו עצמאית לארץ מבסיסים של חיל הים האמריקני), עשרות בודדות של טנקים ומנועי טנקים (בעיקר ברכבת הימית), מסוקים (שמצבם הטכני היה רעוע והם נכנסו לשימוש הרבה אחרי תום המלחמה), מטוסי תובלה 'הרקולס' (שאיפשרו הקמת טייסת 131), חלקי חילוף, תחמושת, ואמצעי שיבוש למטוסים. במשלוחים נכללו גם פריטים שטרם סופקו לישראל, כגון טילי אויר-קרקע 'פינגווין' וטילי נ"ט מסוג טאו ולאו. צורכי תדלוק חייבו חלק מהטיסות לעבור דרך פורטוגל.

תקציב סיוע החירום לישראל, שאותו אישר הקונגרס לשם מימון הרכבת האווירית, עמד על 2.2 מיליארד דולר.

לרכבת האווירית הייתה חשיבות בעיקר בתחום חידוש המלאי של החימוש. עם זאת, יש גוזמה בטיעון של הרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר, שצוטט כמי שאמר לקראת סוף המלחמה: "אנו יורים כל בוקר מה שמגיע בערב מארצות הברית, את המלאי של צה"ל גמרנו מזמן", שכן רק ביום ה-10 למלחמה (15 באוקטובר) הגיעו טיסות במספר משמעותי, ו-440 מתוך 728 הטיסות (60%) נחתו בארץ אחרי כניסת הפסקת האש לתוקף ב-24 באוקטובר. בהינתן העובדה שרוב המטען הגיע במטוסי חיל האוויר האמריקני הכבדים יותר, הרי שאחוז הסיוע שהגיע אחרי תום הקרבות היה גדול בהרבה מ-60%. מכאן, שבניגוד למקובל לחשוב, לרכבת האווירית לא הייתה השפעה מכרעת על הקרבות ותוצאותיהן, אך הייתה לה בטווח המיידי חשיבות מדינית, פסיכולוגית והצהרתית, ומאוחר יותר שינו חלק מפריטי הציוד שהגיעו ברכבת האווירית – בעיקר רובי ה-M16 – את אופן הצטיידותו של צה"ל.^[3]

מבצע שלמה

ב-25 במאי 1991 השיג חיל האוויר הישראלי את אחד מהישגיו הגדולים – העלאת למעלה מ-14,000 יהודים מאתיופיה ברכבת אווירית, במבצע שכונה "מבצע שלמה". העולים היו מרוכזים זה כמה שבועות במרכזים בבירה האתיופית אדיס אבבה, והיו בסכנה כתוצאה מקרבות שהתחוללו באזור בין ממשלת אתיופיה ובין מורדים מקומיים.

לפני תחילת המבצע הוטסו לאתיופיה מישראל רופאים, צוותים רפואיים וחיילים מיחידת שלדג שאיבטחו את המבצע. העולים נדחסו במטוסים שמהם הוצאו המושבים, ומוספרו במספרים שהודבקו על מצחיהם (ונתנו למבצע את אחד מהדימויים הוויזואליים הזכורים והמזוהים ביותר עמו). במשך כיממה וחצי הוטסו ארבעה עשר אלף איש בעשרות גיחות בין אתיופיה וישראל. רק עם סיום המבצע ניתן לו פרסום בטלוויזיה ובעיתונות. המבצע שבר שיא גינס בתחום מספר הנוסעים אשר טסו במטוס יחיד במהלך טיסה אחת.

לקריאה נוספת

דוד בוקעי, "קיסינג'ר, ישראל, וסוגיית הרכבת האווירית במלחמת יום הכיפורים", נתיב, אפריל–מאי 2002

קישורים חיצוניים

אמיר אורן, "אתה תשיג את המטוסים, אנחנו נטפל בקונגרס", באתר הארץ, 21 בספטמבר 2007

הערות שוליים

^ עמרי אדומי, השיקולים והאילוצים בארגון הרכבת האווירית האמריקאית במלחמת יום הכיפורים (עמ' 465), באתר יסודות (גליון 5) – כתב העת של המחלקת להיסטוריה בצה"ל, ‏ספטמבר 2023
^ יובל נאמן, ‏קישור אופרטיבי בין ישראל לבין ארצות הברית במלחמת יום הכיפורים, נתיב 104, יוני 2005
^ עמרי אדומי, השיקולים והאילוצים בארגון הרכבת האווירית האמריקאית במלחמת יום הכיפורים, עמודים 488–492

[1] עמרי אדומי, השיקולים והאילוצים בארגון הרכבת האווירית האמריקאית במלחמת יום הכיפורים (עמ' 465), באתר יסודות (גליון 5) – כתב העת של המחלקת להיסטוריה בצה"ל, ‏ספטמבר 2023

[אופרטיבי-2] יובל נאמן, ‏קישור אופרטיבי בין ישראל לבין ארצות הברית במלחמת יום הכיפורים, נתיב 104, יוני 2005

[3] עמרי אדומי, השיקולים והאילוצים בארגון הרכבת האווירית האמריקאית במלחמת יום הכיפורים, עמודים 488–492

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:An124lift.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אנטונוב An-124 טוען מכלים עבור הצבא ההולנדי]]
-'''רכבת אווירית''' היא כינוי למשלוח רחב היקף של אנשים או אספקה, המתבצע באמצעות [[מטוס]]ים. שימוש ברכבת אווירית להובלת אספקה הוא פתרון יקר משמעותית ביחס ל[[תובלה ימית]] או תובלה קרקעית, ולכן נעשה בו שימוש במקרים מיוחדים: כדרך להתגבר על מצור או כאשר יש חשיבות להעברה מהירה של האספקה.
+'''רכבת אווירית''' היא משלוח רחב היקף של אנשים או אספקה, המתבצע באמצעות [[מטוס]]ים. שימוש ברכבת אווירית להובלת אספקה הוא פתרון יקר משמעותית ביחס ל[[תובלה ימית]] או תובלה קרקעית, ולכן נעשה בו שימוש במקרים מיוחדים: כדרך להתגבר על מצור או כאשר יש חשיבות להעברה מהירה של האספקה.
 == רכבות אוויריות בהיסטוריה ==
 ===הרכבת האווירית לסטלינגרד===
 {{ערך מורחב|הרכבת האווירית לסטלינגרד}}
-במהלך [[הקרב על סטלינגרד]] (סוף [[1942]] - תחילת [[1943]]) [[הצבא האדום]] כיתר את הארמייה השישית וחלקים גדולים מהארמייה המשוריינת הרביעית של ה[[ורמאכט|וורמאכט]]. [[היטלר]] הבטיח ל[[פרידריך פאולוס]] רכבת אווירית שתעביר לו את ההספקה. הארמייה השישית הזדקקה ל-500 טון הספקה וציוד ביום, אך הממוצע שאליו הצליח להגיע חיל האוויר הנאצי עמד על 100 טון ליום בגלל קשיים לוגיסטיים ופעולת נ"מ של הסובייטים, פרט לחג המולד של שנת 1943, שבו העביר ה[[לופטוואפה במלחמת העולם השנייה|לופטוואפה]] 300 טון. כאשר נכבש שדה התעופה של הארמייה הנצורה, הרכבת האווירית המצומצמת, שהגיעה נפסקה כמעט לחלוטין וגורלה של הארמייה המכותרת הוכרע.
+במהלך [[הקרב על סטלינגרד]] (סוף [[1942]] – תחילת [[1943]]) [[הצבא האדום]] כיתר את הארמייה השישית וחלקים גדולים מהארמייה המשוריינת הרביעית של ה[[ורמאכט|וורמאכט]]. [[היטלר]] הבטיח ל[[פרידריך פאולוס]] רכבת אווירית שתעביר לו את ההספקה. [[הארמייה השישית (ורמאכט)|הארמייה השישית]] הזדקקה ל-500 טון הספקה וציוד ביום, אך הממוצע שאליו הצליח להגיע חיל האוויר הנאצי עמד על 100 טון ליום בגלל קשיים לוגיסטיים ופעולת נ"מ של הסובייטים, פרט לחג המולד של שנת 1942, שבו העביר ה[[לופטוואפה במלחמת העולם השנייה|לופטוואפה]] 300 טון. כאשר נכבש שדה התעופה של הארמייה הנצורה, הרכבת האווירית המצומצמת, שהגיעה נפסקה כמעט לחלוטין וגורלה של הארמייה המכותרת הוכרע.
 ===הרכבת האווירית לברלין===
 {{הפניה לערך מורחב|הרכבת האווירית לברלין}}
-שימוש ממושך ברכבת אווירית נעשה בשנת [[1948]], בעקבות [[הסגר על ברלין]]. לאחר ש[[סטלין]] החליט, ביוני 1948, למנוע ממדינות המערב גישה קרקעית ל[[ברלין]], שנמצאה בשטחי [[גרמניה המזרחית]]. כדרך להתגבר על המצור, מבלי לפתוח ב[[מלחמה]], הפעילו [[מדינות המערב]] רכבת אווירית, שקישרה בין גרמניה המערבית ובין מערב ברלין. הרכבת האווירית פעלה במשך 11 חודשים, עד להחלטתו של סטלין להסיר את המצור.
+שימוש ממושך ברכבת אווירית נעשה בשנת [[1948]], בעקבות [[הסגר על ברלין]]. לאחר ש[[סטלין]] החליט, ביוני 1948, למנוע ממדינות המערב גישה קרקעית ל[[ברלין]], שנמצאה בשטחי [[גרמניה המזרחית]]. כדרך להתגבר על המצור, מבלי לפתוח ב[[מלחמה]], הפעילו [[מדינות המערב]] רכבת אווירית, שקישרה בין גרמניה המערבית ובין מערב ברלין. הרכבת האווירית פעלה במשך 11 חודשים, עד להחלטתו של סטלין להסיר את המצור. בין בין יוני 1948 למאי 1949, והוטסו בה 2.3 מיליון טון ציוד ואספקה בכ-280 אלף טיסות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.idf.il/media/xoff21oc/yesodot-5-a-the-book_web.pdf|הכותב=עמרי אדומי|כותרת=השיקולים והאילוצים בארגון הרכבת האווירית האמריקאית במלחמת יום הכיפורים|אתר=יסודות (גליון 5) – כתב העת של המחלקת להיסטוריה בצה"ל|עמודים=465|תאריך=ספטמבר 2023}}}}
 ===הרכבת האווירית לישראל במלחמת העצמאות===
-ב[[מלחמת העצמאות]] במסגרת [[מבצע בלק]] הופעלה רכבת אווירית של [[מטוס תובלה|מטוסי תובלה]] להובלת [[מטוס |מטוסים]], [[נשק]] ו[[תחמושת]] שנרכשו ב[[צ'כוסלובקיה]], במסגרת המבצע בוצעו למעלה מ-100 גיחות של מטוסי תובלה שנחתו בישראל. המבצע החל ב-[[31 במרץ]] [[1948]] עם הנחתת מטוס "בלק-1" ב[[מבצע חסידה]] והסתיים באוגוסט באותה שנה. המשלוחים כללו מאות טונות של ציוד ונשק, לרבות מטוסי קרב מסוג [[אוויה S-199]], גרסה צ'כית של [[מסרשמיט Bf 109]].
+ב[[מלחמת העצמאות]], עוד לפני הכרזת המדינה, במסגרת [[מבצע בלק]] הופעלה רכבת אווירית של [[מטוס תובלה|מטוסי תובלה]] להובלת [[מטוס |מטוסים]], [[נשק]] ו[[תחמושת]] שנרכשו ב[[צ'כוסלובקיה]], במסגרת המבצע בוצעו למעלה מ-100 גיחות של מטוסי תובלה שנחתו בישראל. המבצע החל ב-[[31 במרץ]] [[1948]] עם הנחתת מטוס "בלק-1" ב[[מבצע חסידה]] והסתיים באוגוסט באותה שנה. המשלוחים כללו מאות טונות של ציוד ונשק, לרבות מטוסי קרב מסוג [[אוויה S-199]], גרסה צ'כית של [[מסרשמיט Bf 109]].
 ===הרכבת האווירית בדיין בין פו===
-במהלך [[מלחמת הודו-סין הראשונה|מלחמת וייטנאם - צרפת]] בשנת [[1954]] ה[[צרפת]]ים ניסו להצניח גייס חזק בעורף ה[[וייטנאם|וייטנאמים]] על מנת להכריע את ה[[וייט מין]]. הגייס כותר ב[[קרב דיין ביין פו|דיין ביין פו]] ונאלץ לקבל את הספקתו מהאוויר. הצרפתים לא הצליחו להכשיר שדה תעופה במעוזם ולכן נאלצו להצניח את התגבורת וההספקה. כתוצאה מכך חלק ניכר מההספקה נחת בשטח בשליטת הוייט מין והצבא הצרפתי חסר את הדברים הבסיסיים ביותר. כתוצאה מכשל הרכבת האווירית, הצרפתים נאלצו להיכנע. תוצאת הכניעה הייתה הסתלקות הצרפתים מכל [[הודו סין]] וחלוקת וייטנאם ל[[דרום וייטנאם|דרום]] ו[[צפון וייטנאם|צפון]].
+במהלך [[מלחמת הודו-סין הראשונה|מלחמת וייטנאם–צרפת]] בשנת [[1954]] ה[[צרפת]]ים ניסו להצניח גייס חזק בעורף ה[[וייטנאם|ווייטנאמים]] על מנת להכריע את הו[[וייט מין]]. הגייס כותר ב[[קרב דיין ביין פו|דיין ביין פו]] ונאלץ לקבל את הספקתו מהאוויר. הצרפתים לא הצליחו להכשיר שדה תעופה במעוזם ולכן נאלצו להצניח את התגבורת וההספקה. כתוצאה מכך חלק ניכר מההספקה נחת בשטח בשליטת הוייט מין והצבא הצרפתי חסר את הדברים הבסיסיים ביותר. כתוצאה מכשל הרכבת האווירית, הצרפתים נאלצו להיכנע. תוצאת הכניעה הייתה הסתלקות הצרפתים מכל [[הודו סין]] וחלוקת וייטנאם ל[[דרום וייטנאם|דרום]] ו[[צפון וייטנאם|צפון]].
-===הרכבת האווירית הסובייטית למצרים ולסוריה במלחמת יום הכיפורים===
+=== רכבות אווירית במלחמת יום הכיפורים ===
+==== הרכבת האווירית הסובייטית למצרים ולסוריה במלחמת יום הכיפורים ====
 {{הפניה לערך מורחב|הרכבת האווירית והימית הסובייטית במלחמת יום הכיפורים}}
 לנוכח השחיקה הרבה של צבאות ערב במלחמת יום הכיפורים במהלך הימים הראשונים, החליטו מנהיגי [[ברית המועצות]] על רכבת אווירית (וימית) ל[[מצרים]] ול[[סוריה]]. הרכבת שהייתה מסיבית מאוד החלה ב-[[8 באוקטובר]] [[1973]], ביום השלישי של המלחמה. יחידות שלמות מ[[ברית ורשה]] פורקו מציודיהן. נשלחו טנקים, סוללות נ.מ., תחמושת וציוד צבאי רב. לדברי [[יובל נאמן]], שהיה אז עוזר שר הביטחון, הפקיעה ברית המועצות, כבר ב-7 באוקטובר 1973 טנקים ממחסני הצבא ההונגרי, כדי להעביר אותם לסוריה. כמות הציוד שנשלח למדינות ערב הייתה גדולה ממה שהיה להם לפני המלחמה. במסגרת הרכבת נשלח ציוד במשקל כולל של 8,000 טון.
-===הרכבת האווירית האמריקנית לישראל במלחמת יום הכיפורים===
+==== הרכבת האווירית האמריקנית לישראל במלחמת יום הכיפורים ====
-[[קובץ:Lockheed C-5 Galaxy take off.jpg|שמאל|ממוזער|250px|145 גיחות של מטוסי גלקסי עמוסים מטען צבאי הגיעו לישראל במסגרת הרכבת האווירית. [[יובל נאמן]] שהיה אחראי על הרכבת מטעם ישראל, גילה כי המבצע היה כרוך גם בתרגילי הטעיה. [[טנק]] 60-M שהוטס לישראל, הוחזר לארץ מוצאו לאחר שכל הצלמים הסתלקו{{הערה|שם=אופרטיבי|{{נתיב|[[יובל נאמן]]|קישור אופרטיבי בין ישראל לבין ארצות הברית במלחמת יום הכיפורים|2005_3_neeman|‏104, יוני 2005}}}}]]
+[[קובץ:Lockheed C-5 Galaxy take off.jpg|שמאל|ממוזער|250px|145 גיחות של מטוסי [[C-5 גלקסי|גלקסי]] עמוסים מטען צבאי הגיעו לישראל במסגרת הרכבת האווירית של מבצע ניקל גראס. [[יובל נאמן]] שהיה אחראי על הרכבת מטעם ישראל, גילה כי המבצע היה כרוך גם בתרגילי הטעיה. [[טנק]] 60-M שהוטס לישראל, הוחזר לארץ מוצאו לאחר שכל הצלמים הסתלקו{{הערה|שם=אופרטיבי|{{נתיב|[[יובל נאמן]]|קישור אופרטיבי בין ישראל לבין ארצות הברית במלחמת יום הכיפורים|2005_3_neeman|104, יוני 2005}}}}]]
 {{הפניה לערך מורחב|מבצע ניקל גראס}}
 השחיקה החריפה באמצעי לחימה בימים הראשונים של [[מלחמת יום הכיפורים]] יצרו ב[[ישראל]] חשש למחסור בציוד צבאי מסוגים שונים. ישראל החלה בבקשות לסיוע החל מה-[[8 באוקטובר]]. אך בשלב זה של תחילת המלחמה דחה [[הנרי קיסינג'ר]] את הבקשה, והסכים להעברת סיוע מוגבל בלבד.
 לאחר שישראל המשיכה בבקשותיה להזרמת ציוד צבאי בהיקף גדול יותר, ולאחר סירובו של [[אנואר סאדאת]] ל[[הפסקת אש]], ותחילתה של רכבת אווירית סובייטית למצרים ולסוריה, הורה נשיא [[ארצות הברית]], [[ריצ'רד ניקסון]], ב-[[9 באוקטובר]] [[1973]], על הפעלתה של רכבת אווירית (וימית) לישראל.
-ב-[[14 באוקטובר]] החלה הזרמת אמצעי הלחימה והתחמושת ברכבת אווירית. בסך הכל כללה הרכבת סדרה של 567 טיסות: 145 גיחות של מטוסי [[C-5 גלקסי|גלקסי]], ו-422 גיחות של מטוסי [[C-141 סטארליפטר|סטארליפטר]] {{אנ|Lockheed C-141 Starlifter}}, שבמסגרתם הועברו לישראל, עד [[14 בנובמבר]] 22 אלף טון של ציוד: מטוסים, [[מסוק]]ים, חלקי חילוף, [[תחמושת]], ואמצעי שיבוש למטוסים. במשלוחים נכללו גם פריטים שטרם סופקו לישראל, כגון טילי [[טאו (טיל)|טאו]] ו[[לאו (רקטה)|לאו]]. הרכבת האווירית הועברה דרך [[פורטוגל]] שם תודלקו והמשיכו לישראל.
+הטיסה הראשונה ובה ציוד צבאי לישראל בוצעה על ידי מטוס [[אל על|אל-על]] שנחת בלוד ב-11 בחודש. ב-[[14 באוקטובר]] החלה הזרמת אמצעי הלחימה והתחמושת ברכבת אווירית. בסך הכל כללה הרכבת האווירית 728 טיסות, מהן 167 בוצעו על ידי מטוסי אל-על. את 561 הטיסות שלו (על פי גרסה אחרת 568), ביצע חיל האוויר האמריקני באמצעות מטוסי [[C-5 גלקסי|גלקסי]], ומטוסי C-141 [[C-141 סטארליפטר|סטארליפטר]] {{אנ|Lockheed C-141 Starlifter}}. המשימה הסתיימה ב-[[14 בנובמבר]], וסך הכל הוטסו לארץ מעל ל-22 אלף טון של ציוד, ביניהם עשרות מטוסים (חלקם טסו עצמאית לארץ מבסיסים של חיל הים האמריקני), עשרות בודדות של טנקים ומנועי טנקים (בעיקר ברכבת הימית), [[מסוק]]ים (שמצבם הטכני היה רעוע והם נכנסו לשימוש הרבה אחרי תום המלחמה), מטוסי תובלה '[[לוקהיד C-130 הרקולס|הרקולס']] (שאיפשרו הקמת [[טייסת 131]]), חלקי חילוף, [[תחמושת]], ואמצעי שיבוש למטוסים. במשלוחים נכללו גם פריטים שטרם סופקו לישראל, כגון טילי אויר-קרקע 'פינגווין' וטילי נ"ט מסוג [[טאו (טיל)|טאו]] ו[[לאו (רקטה)|לאו]]. צורכי תדלוק חייבו חלק מהטיסות לעבור דרך [[פורטוגל]].
 תקציב סיוע החירום לישראל, שאותו אישר [[הקונגרס של ארצות הברית|הקונגרס]] לשם מימון הרכבת האווירית, עמד על 2.2 מיליארד דולר.
+לרכבת האווירית הייתה חשיבות בעיקר בתחום חידוש המלאי של החימוש. עם זאת, יש גוזמה בטיעון של הרמטכ"ל [[דוד אלעזר|דוד (דדו) אלעזר]], שצוטט כמי שאמר לקראת סוף המלחמה: "אנו יורים כל בוקר מה שמגיע בערב מארצות הברית, את המלאי של צה"ל גמרנו מזמן", שכן רק ביום ה-10 למלחמה (15 באוקטובר) הגיעו טיסות במספר משמעותי, ו-440 מתוך 728 הטיסות (60%) נחתו בארץ אחרי כניסת הפסקת האש לתוקף ב-24 באוקטובר. בהינתן העובדה שרוב המטען הגיע במטוסי חיל האוויר האמריקני הכבדים יותר, הרי שאחוז הסיוע שהגיע אחרי תום הקרבות היה גדול בהרבה מ-60%. מכאן, שבניגוד למקובל לחשוב, לרכבת האווירית לא הייתה השפעה מכרעת על הקרבות ותוצאותיהן, אך הייתה לה בטווח המיידי חשיבות מדינית, פסיכולוגית והצהרתית, ומאוחר יותר שינו חלק מפריטי הציוד שהגיעו ברכבת האווירית – בעיקר רובי ה-[[רובה M16|M16]] – את אופן הצטיידותו של צה"ל.{{הערה|עמרי אדומי, השיקולים והאילוצים בארגון הרכבת האווירית האמריקאית במלחמת יום הכיפורים, עמודים 488–492}}
-יש הטוענים כי הרכבת האווירית לא שינתה דבר מבחינת התפתחות הקרבות, ועיקר תועלתה היה ברמה הפסיכולוגית וההצהרתית, שעל פי [[יובל נאמן]], גם היא לא הייתה דבר מבוטל. הרמטכ"ל [[דוד אלעזר|דוד (דדו) אלעזר]] מצוטט כמי שאמר לקראת סוף המלחמה: "אנו יורים כל בוקר מה שמגיע בערב מארצות הברית, את המלאי של צה"ל גמרנו מזמן".
 ===מבצע שלמה===
-ב-[[25 במאי]] [[1991]] השיג [[חיל האוויר הישראלי]] את אחד מהישגיו הגדולים - העלאת למעלה מ-14,000 יהודים מ[[אתיופיה]] ברכבת אווירית, במבצע שכונה "[[מבצע שלמה]]". העולים היו מרוכזים זה כמה שבועות במרכזים בבירה האתיופית [[אדיס אבבה]], והיו בסכנה כתוצאה מקרבות שהתחוללו באזור בין ממשלת אתיופיה ובין מורדים מקומיים.
+ב-[[25 במאי]] [[1991]] השיג [[חיל האוויר הישראלי]] את אחד מהישגיו הגדולים – העלאת למעלה מ-14,000 יהודים מ[[אתיופיה]] ברכבת אווירית, במבצע שכונה "[[מבצע שלמה]]". העולים היו מרוכזים זה כמה שבועות במרכזים בבירה האתיופית [[אדיס אבבה]], והיו בסכנה כתוצאה מקרבות שהתחוללו באזור בין ממשלת אתיופיה ובין מורדים מקומיים.
 לפני תחילת המבצע הוטסו לאתיופיה מישראל רופאים, צוותים רפואיים וחיילים מ[[יחידת שלדג]] שאיבטחו את המבצע. העולים נדחסו במטוסים שמהם הוצאו המושבים, ומוספרו במספרים שהודבקו על מצחיהם (ונתנו למבצע את אחד מהדימויים הוויזואליים הזכורים והמזוהים ביותר עמו). במשך כיממה וחצי הוטסו ארבעה עשר אלף איש בעשרות גיחות בין אתיופיה וישראל. רק עם סיום המבצע ניתן לו פרסום בטלוויזיה ובעיתונות. המבצע שבר שיא גינס בתחום מספר הנוסעים אשר טסו במטוס יחיד במהלך טיסה אחת.
 ==לקריאה נוספת==
-* דוד בוקעי, "קיסינג'ר, ישראל, וסוגיית הרכבת האווירית במלחמת יום הכיפורים", '''[[נתיב (כתב עת)|נתיב]]''', אפריל-מאי 2002
+* דוד בוקעי, "קיסינג'ר, ישראל, וסוגיית הרכבת האווירית במלחמת יום הכיפורים", '''[[נתיב (כתב עת)|נתיב]]''', אפריל–מאי 2002
 ==קישורים חיצוניים==
+* {{הארץ|אמיר אורן|"אתה תשיג את המטוסים, אנחנו נטפל בקונגרס"|1.1558608|21 בספטמבר 2007}}
-{{ויקישיתוף בשורה}}
-* {{הארץ|אמיר אורן|"אתה תשיג את המטוסים, אנחנו נטפל בקונגרס"|1.1558608}}
 == הערות שוליים ==
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:מבצעי רכבת אווירית|*]]
 [[קטגוריה:תעופה]]
 [[קטגוריה:לוגיסטיקה]]
 [[קטגוריה:תובלה צבאית אווירית]]
-[[קטגוריה:מבצעי רכבת אווירית|*]]
-[[de:Luftbrücke]]