מרדכי בן הלל הכהן – הבדלי גרסאות

מרדכי בן הלל הכהן
לידה	20 בינואר 1856; מוהילב, האימפריה הרוסית
פטירה	7 בדצמבר 1936 (בגיל 80); חיפה, פלשתינה (א"י)
מקום קבורה	בנימינה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־16:21, 14 באפריל 2019

ערך זה עוסק בפעיל ציוני, עיתונאי וסופר עברי. אם התכוונתם לפוסק אשכנזי מן המאה ה-13, ראו מרדכי בן הלל.

מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, דצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נולד בשנת 1856 בעיר מוהילב שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). בהמשך עברה המשפחה לסנקט פטרבורג, ואביו הילל כגן התפרנס ממסחר. בשנת 1882 נשא לאשה את שפרה-בתיה לבית פבזנר, אחותו של שמואל יוסף פבזנר. בני הזוג הכהן עברו להומל שבלארוס, שם עסק מרדכי בן הלל הכהן בתעשייה ובמסחר של מוצרי עץ.

הכהן, שנמנה עם פעילי תנועת חובבי ציון, השתתף בשנת 1897 בקונגרס הציוני הראשון בבזל ונשא בו נאום בעברית. כן כתב בעיתונים עבריים כמו "הלבנון", "הצפירה", "הקול", "השילוח" ואחרים. היה ממייסדי אגודת הסופרים העבריים.^[1]

בשנת 1901 פרסם מאמר בשם "על הרועים הרעים" שפתח פולמוס גדול בנושא הרבנים מטעם.

בשנת 1905 הקים סניף של עסקיו בחיפה, והיה בין מייסדי בית החרושת "עתיד" (לימים "שמן תעשיות"). בשנת 1907 עלה לארץ ישראל, היה בין מייסדיה של תל אביב ושימש חבר ועד העיר מראשיתו. כן היה בין מייסדי אגודת הסופרים העברים. יוסף חיים ברנר היה מזכירו האישי. בתל אביב התגורר הכהן ברחוב הרצל 11, בפינת רחוב ליליינבלום. בשנת 1917 גורש הכהן מתל אביב יחד עם שאר התושבים על ידי השלטונות העות'מאניים. בעקבות הכיבוש הבריטי עבר הכהן לירושלים, והיה בין מייסדי בנק הלוואה וחסכון. ביתו עמד ברחוב אתיופיה, בצמוד לבית אליעזר בן יהודה.

בעת ביקור בחיפה אצל בניו שמואל ודוד הכהן בחודש דצמבר 1936 לקה הכהן בלבו ונפטר. הובא למנוחות בבית הקברות בבנימינה, שבה התגוררו בניו הלל ושמעון.

עיקר ארכיונו, ובו התכתבות, תעודות לתולדות היישוב בארץ ישראל, חומרים ארכיוניים בענייני עסקנות ציבורית, מוסדות תרבות, עיתונות ועניינים אישיים, שמור בספרייה הלאומית; חלקים נוספים נמצאים בארכיון הציוני המרכזי^[2] ובמכון גנזים.

במלאת 150 שנה להולדתו פורסמו יומניו ("יומנים 1934–1936").

הסופר אשר ברש מתאר את הכהן בספרו "כעיר נצורה" בדמותו של ליש בן פלתיאל.

משפחתו

ארבעה בנים היו למרדכי ושפרה-בתיה הכהן: הלל, שמעון, שמואל^[3] ודוד; ושלוש בנות: דינה, רוזה וחנה. בנו, דוד הכהן, היה לימים חבר שש הכנסות הראשונות. בתו חנה נישאה למנהיג הציוני ארתור רופין. בתו רוזה גינוסר-גינצבורג, שהייתה עורכת הדין הראשונה בארץ, נישאה לבנו של אחד העם, שלמה גינוסר-גינצבורג. כלתו תבנית:נזכור את כולם (אשת שמעון הכהן), שהייתה חברה ב"הגנה", נרצחה בהתקפה על אוטובוס 2094 ונחשבת להרוגה הראשונה במלחמת העצמאות.^[4]

בת אחיו הבכור של מרדכי הכהן, יצחק, הייתה פעילת הציבור הסוציאליסטית רוזה כהן (לימים רבין), שהייתה חברת מועצת עיריית תל אביב, אמו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין.

פרסומיו

חוברות:

אוכלי לחם העצבים: ממצב בני ישראל בארץ רוסיא: בארות נשברים, סנקט פטרבורג: דפוס צדרבוים וגולדנבלום, תרל"ט. ‬(על מצבם הכלכלי של יהודי רוסיה)
דברים כהויתם: Pro demo sun, יפו: דפוס איתן, תר"ע. (בנושא מסחר ביישוב)
לקראת העתיד: עשרה מאמרות, ירושלים: דפוס עזריאל, תרע"ח. (בענייני דיומא)
תולדות אליעזר בן-יהודה, ירושלים: דפוס המדפיס, תרפ"ג.
הקואופרציה האשראית בא"י,‫ תל אביב: מסחר ותעשייה, תרפ"ז.
חיים נחמן ביאליק: המגמה והסביבה בשירתו; מנחה ליום מלאת להמשורר ששים שנה (עשרה בטבת תרל"ג–תרצ"ג),‫ ירושלים: דפוס הספר, תרצ"ג.
הלויה, חוברות 31–32 של נצנים: ספורי ילדים, ורשה: תושיה, תרס"ז. ‬

ספרים:

מערב עד ערב / נאסף מן המאמרים הישנים ומן החדשים של מרדכי בן הלל הכהן, 2 כרכים, וילנה: דפוס פ' גארבער, 1904.
בסבכי היער: ספור, ירושלים: דפוס מוריה, תרפ"א.^[5]
- בסבכי היער: ועוד סיפורים,‫ תל אביב: א"י שטיבל, תרצ"ד.
כבר: פרקי זכרונות / ערוכים לדפוס על ידי מרדכי בן הלל הכהן,‫ ורשה: א"י שטיבל, תרפ"ג.‬
עולמי, 5 כרכים, ירושלים תרפ"ז–תרפ"ט. ‬^[6]
מלחמת העמים: יומן, ירושלים תרפ"ט–תר"ץ. (כתבי מרדכי בן הלל הכהן ו–י) (בצירוף מבוא והערות מאת שמעון רובינשטיין: ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"א–תשמ"ה.)
אתחלתא, 2 כרכים,‫ ירושלים תרצ"א–תש"ב. ‬(כתבי מרדכי בן הלל הכהן יא–יב)
אין מאמע לשון: געקליבענע שריפטן, וילנה: דפוס פראד'- און האנדלס-קאאפ', 1935. (ביידיש)
ספר שמות,‫ ירושלים: עינות, תרצ"ח.
יומנים: 1934–1936 (הביאו לדפוס: נעמי קפלנסקי ונעמי אבקין), ירושלים תשס"ו. (יצא במלאת 150 שנה להולדתו ו-100 שנה לעליית המשפחה ארצה)

ספרי יובל לכבודו

מבקר עד ערב: ספר יובל לר' מרדכי בן הלל הכהן במלאת חמשים שנה לעבודתו הספרותית, תרל"ד-תרפ"ד (תשורה מאת ידידיו ומכבדיו), ירושלים: מדפיס, תרפ"ה. (התוכן: I: מבקר עד ערב: המאמר הראשון וקטע מספר האחרון של חתן היובל. II: מרדכי בן הלל הכהן: ביוגרפיה וביבליוגרפיה מאת ז’ פישמן. III: תרל"ד-תרפ"ד מאמרים שונים. VI: חגיגת היובל. V: מכתבים ותלגרמות של ברכה מסופרים, עסקנים ומוסדות.)
צבי קרול (עורך), אור לעת ערב: ספר יובל לר' מרדכי בן הלל הכהן: במלאת ששים שנה לעבודתו הספרותית: תרל"ד-תרצ"ד,‫ ירושלים: דפוס הספר, תרצ"ד.

קישורים חיצוניים

רשימת הפרסומים של מרדכי בן הלל הכהן, בקטלוג הספרייה הלאומית
בן-ציון אייזנשטט, כהן, מרדכי בן הלל, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 40, באתר היברובוקס
דוד תדהר (עורך), "מרדכי בן הלל הכהן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1114
הכהן מרדכי בן הלל ושפרה בתיה לבית פבזנר, באתר משפחות מייסדי תל אביב
כתבי מרדכי בן הלל הכהן בפרויקט בן-יהודה
משפחת הכהן: קשרים משפחתיים, במיזם ויקיגניה
מאמר בנושא מלחמת השפות, כולם היו מעורבים, לכולם הייתה דעה, אתר הספרייה הלאומית
מסעות מרדכי בן הלל הכהן, בתוך מסעות ארץ ישראל, תל אביב: אברהם יערי, תשו-1946, עמ' 707-650, באתר Hebrew Books
משה קליינמאן, מרדכי בן הלל הכהן (לרגל הופעת קבץ מאמריו), הזמן, 4 ביולי 1905, המשך
א. ק., אישים דיומא: מרדכי בן הלל הכהן, דואר היום, 28 בדצמבר 1934
ד. קמחי, יובלות: מרדכי בן הלל הכהן, דואר היום, 16 בפברואר 1936
ר' מרדכי בן הלל הכהן איננו, דבר, 7 בדצמבר 1936
לוית מרדכי בן הלל הכהן, דבר, 8 בדצמבר 1936
ביום השנה למות מרדכי בן הלל הכהן:
- צבי קרול, במחיצתו, דבר, 29 בנובמבר 1937
- משה קולודני, עם קריאת יומניו האחרונים, דבר, 29 בנובמבר 1937
אייזיק רמבה, הזעזוע במשפחה ארצישראלית ידועה, מעריב, 4 באוגוסט 1967
אייזיק רמבה, הסבתא – אזרחית העולם, נכדותיה יעלו לישראל, מעריב, 11 באוגוסט 1967

מפרי עטו:

מאחורי הפרגוד (זכר-נשכחות), המליץ, 8 ביוני 1885, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך (וביקורת: ק. א. שפירא, לפני הפרגוד, המליץ, 18 בספטמבר 1885; ותגובה לביקורות: בוצר על סלסלות, המליץ, 23 באוקטובר 1885)
אחור וקדם (מקורות ימינו), המליץ, 7 במאי 1886, המשך, המשך, המשך
על אדמת ישראל, המליץ, 14 בינואר 1890, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך (מסע לארץ יהודה בחודשי חשון-כסלו התר"ן)
בקורת הציוניות, הזמן, 23 בנובמבר 1909, המשך, המשך, המשך (פיליטון)

הערות שוליים

^ ראו ד"ר ש. ברנפלד, אגודת הסופרים, הזמן, 26 ביוני 1903.
^ מרדכי בן הלל הכהן, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
^ נקרולוג: שמואל הכהן, דבר, 9 ביוני 1947.
^ אלידע בר שאול, הבחורות ההן, באתר ערוץ 7.
^ על הספר: סין, מארון הספרים: ספורי סבא, דואר היום, 12 בינואר 1934.
^ ביקורת: ב. ש., מהעבר הקרוב, דבר, 10 ביוני 1927; מרשימותיו של קורא, דבר, 23 בדצמבר 1927.

[1] ראו ד"ר ש. ברנפלד, אגודת הסופרים, הזמן, 26 ביוני 1903.

[2] מרדכי בן הלל הכהן, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים

[3] נקרולוג: שמואל הכהן, דבר, 9 ביוני 1947.

[4] אלידע בר שאול, הבחורות ההן, באתר ערוץ 7.

[5] על הספר: סין, מארון הספרים: ספורי סבא, דואר היום, 12 בינואר 1934.

[6] ביקורת: ב. ש., מהעבר הקרוב, דבר, 10 ביוני 1927; מרשימותיו של קורא, דבר, 23 בדצמבר 1927.

[1]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 ==ביוגרפיה==
 {{להשלים|נושא=ספרות|נושא2=אישים}}
-נולד בשנת [[1856]] בעיר [[מוהילב]] שב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] (כיום ב[[בלארוס]]). בהמשך עברה המשפחה ל[[סנקט פטרבורג]], ואביו הילל כגן התפרנס ממסחר. בשנת [[1882]] נשא לאשה את שפרה-בתיה לבית פבזנר, אחותו של [[שמואל יוסף פבזנר]] (שבתורו נישא לבתו של [[אחד העם]], לאה). בני הזוג הכהן עברו ל[[הומל]] שבלארוס, שם עסק מרדכי בן הלל הכהן בתעשייה ובמסחר של מוצרי עץ.
+נולד בשנת [[1856]] בעיר [[מוהילב]] שב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] (כיום ב[[בלארוס]]). בהמשך עברה המשפחה ל[[סנקט פטרבורג]], ואביו הילל כגן התפרנס ממסחר. בשנת [[1882]] נשא לאשה את שפרה-בתיה לבית פבזנר, אחותו של [[שמואל יוסף פבזנר]]. בני הזוג הכהן עברו ל[[הומל]] שבלארוס, שם עסק מרדכי בן הלל הכהן בתעשייה ובמסחר של מוצרי עץ.
 הכהן, שנמנה עם פעילי תנועת [[חובבי ציון]], השתתף בשנת [[1897]] ב[[הקונגרס הציוני הראשון|קונגרס הציוני הראשון]] ב[[בזל]] ונשא בו נאום בעברית. כן כתב בעיתונים עבריים כמו "[[הלבנון]]", "[[הצפירה]]", "[[הקול (קניגסברג)|הקול]]", "[[השילוח (כתב עת)|השילוח]]" ואחרים. היה ממייסדי אגודת הסופרים העבריים.{{הערה|ראו {{הזמן|ד"ר [[שמעון ברנפלד|ש. ברנפלד]]|אגודת הסופרים|1903/06/26|00401}}.}}