יצחק מווינה – הבדלי גרסאות

**יצחק מווינה**
	שער הספר אור זרוע
לידה	1180
פטירה	1250 (בגיל 70 בערך); וינה, דוכסות אוסטריה
תקופת הפעילות	?–1250
השתייכות	בעלי התוספות
רבותיו	ר' שמחה בן שמואל משפיירא, ר' אברהם בן עזריאל, ר' אליעזר בן יואל הלוי (הראבי"ה), ר' יהודה בן יצחק מסר לאון מפריז, ר' שמשון מקוצי, ר' יהודה החסיד וכן ר' יעקב בן יצחק הלבן מפראג, ור' יעקב בן מאיר מפרובינש
תלמידיו	מהר"ם מרוטנבורג
בני דורו	רמב"ן
חיבוריו	אור זרוע
צאצאים	חיים (אליעזר) בן יצחק

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:13, 14 במאי 2020

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי יצחק בן משה מווינה, ידוע גם בשמו רבי יצחק אור זרוע (1180 ד'תתק"ם-1250 ה'י') (במקורו מבוהמיה^[1]) חיבר את הספר "אור זרוע", ספר הלכה חשוב המצוטט רבות בספרי הפוסקים שאחריו.

ביוגרפיה

רבי יצחק למד בבית המדרש בפריז. היה תלמידם של ר' שמחה בן שמואל משפייר (שפיירא), ר' אברהם בן עזריאל, מחבר "ערוגות הבושם", ר' אליעזר בן יואל הלוי (הראבי"ה) (נראה שעל שמו הוא קרא לבנו חיים גם אליעזר^[2]), ר' יהודה בן יצחק מסר לאון מפריז, ר' שמשון מקוצי, ר' יהודה החסיד וכן ר' יעקב בן יצחק הלבן מפראג, ר' יעקב בן מאיר מפרובינש. רבי יצחק היה מורו של המהר"ם מרוטנבורג.

היה מראשי הנאבקים למינויים של רבני קהילות. בין השאר חי בצרפת ובגרמניה (בווירצבורג), שבה למד מפי ר' יהונתן בן יצחק (תלמידו של רבי יצחק הלבן), . מעניינת התייחסותו ההלכתית לנושא ענידת טלאי צהוב (ויכוח שהיה בנושא זה בין רבי שמשון מקוצי לבין האפיפיור אינוסטוס ה-3 שחייב את ענידת הטלאי) ומכאן אנו לומדים על האירוע ההיסטורי הזה^[3]. במרדכי מובאים דברים ממנו המצוטטים ב"תרומת הדשן"^[4].

ממשיכו היה בנו - רבי חיים אליעזר (מהר"ח אור זרוע) - שערך את ספרו של אביו "אור זרוע", אך לא זכה ללמוד מפי אביו משום שאביו מת בילדותו. ספרו הודפס כ-600 שנה לאחר פטירתו על ידי עקיבא להרן (אחיו של צבי הירש להרן) באמסטרדם.

בשנת 1997 נחשף בווינה ברחוב הידוע בשמו "יודנפלאץ" (כיכר היהודים) בית הכנסת המזוהה כבית הכנסת שלו ושעלה באש בעת גזירת וינה בשנת 1421. המקום נתגלה בעת חפירת היסודות לאנדרטה לזכר הנספים בשואה ובוצעה במקום חפירה ארכאולוגית על ידי אוניברסיטת וינה^[5].

הספר "אור זרוע" היווה את הבסיס הראשי למחקרו הענף של פרופסור א.א. אורבך "בעלי התוספות" כפי שאורבך מציין זאת בספרו^[6].

בשנים האחרונות יצאו מהדורות חדשות של הספר "אור זרוע", הכוללות התייחסות לשנויי נוסחאות, ולהשתלשלות הפסיקה הקשורה לאור זרוע ועוד - מהדורה מדעית-תורנית של המכון התורני אור עציון (עד כה שלושה חלקים) ומהדורת מכון ירושלים.

ישנם מספר פיוטים החתומים בשם "יצחק בן משה", ביניהם מערכת יוצר-אופן-זולת לשבת שלפני ראש השנה, שנתקבל במנהג אשכנז המזרחי,^[7], אך צונץ ייחסם לרבי יצחק בן משה, מחכמי מגנצא שנהרג בגזירות תתנ"ו. אברהם פרנקל העלה קושיות על ייחוס זה, והעלה את ההשערה שהפייטן הוא רבי יצחק בן משה מווינה, בעל אור זרוע.^[8]

תקופת חייו של הרב יצחק מווינה על ציר הזמן
ציר הזמן

קישורים חיצוניים

יצחק מווינה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"

הערות שוליים

^ א.א.אורבך "בעלי התוספות" עמוד 436
^ אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה, עמ' 25–32
^ שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן קי ד"ה פ"ג דה"ב
^ תרומת הדשן חלק א (שו"ת) סימן שמב ד"ה תשובה: יראה
^ מחקרו של יחזקאל לביא על התאבדויות בקהילות ישראל בתקופת הגזרות תתנ"ו-1096 ה'רכ"א-1421
^ כרך א' עמוד 436
^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 781 ואילך.
^ אברהם פרנקל, לקט פיוטי סליחות, כרך ב (מקיצי נרדמים, תשנ"ג), עמ' 790-793.

[1] א.א.אורבך "בעלי התוספות" עמוד 436

[2] אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה, עמ' 25–32

[3] שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן קי ד"ה פ"ג דה"ב

[4] תרומת הדשן חלק א (שו"ת) סימן שמב ד"ה תשובה: יראה

[5] מחקרו של יחזקאל לביא על התאבדויות בקהילות ישראל בתקופת הגזרות תתנ"ו-1096 ה'רכ"א-1421

[6] כרך א' עמוד 436

[7] סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 781 ואילך.

[8] אברהם פרנקל, לקט פיוטי סליחות, כרך ב (מקיצי נרדמים, תשנ"ג), עמ' 790-793.

[1]

@@ שורה 32: / שורה 32: @@
 == ביוגרפיה ==
-רבי יצחק למד ב[[בית המדרש]] ב[[פריז]]. היה תלמידם של ר' [[שמחה משפיירא|שמחה בן שמואל]] משפייר (שפיירא), ר' [[אברהם בן עזריאל]], מחבר "ערוגות הבושם", ר' אליעזר בן יואל הלוי (ה[[ראבי"ה]]) (נראה שעל שמו הוא קרא לבנו חיים גם אליעזר{{הערה|1=אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה עמודים 25-32}}), ר' [[יהודה בן יצחק מסר לאון]] מפריז, ר' [[שמשון מקוצי]], ר' [[יהודה החסיד]] וכן ר' יעקב בן יצחק הלבן מפראג, ר' יעקב בן מאיר מפרובינש. רבי יצחק היה מורו של ה[[מהר"ם מרוטנבורג]].
+רבי יצחק למד ב[[בית המדרש]] ב[[פריז]]. היה תלמידם של ר' [[שמחה משפיירא|שמחה בן שמואל]] משפייר (שפיירא), ר' [[אברהם בן עזריאל]], מחבר "ערוגות הבושם", ר' אליעזר בן יואל הלוי (ה[[ראבי"ה]]) (נראה שעל שמו הוא קרא לבנו חיים גם אליעזר{{הערה|1=אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה, עמ' 25–32}}), ר' [[יהודה בן יצחק מסר לאון]] מפריז, ר' [[שמשון מקוצי]], ר' [[יהודה החסיד]] וכן ר' יעקב בן יצחק הלבן מפראג, ר' יעקב בן מאיר מפרובינש. רבי יצחק היה מורו של ה[[מהר"ם מרוטנבורג]].
-היה מראשי הנאבקים למינויים של רבני קהילות. בין השאר חי ב[[גרמניה]] (ב[[וירצבורג]] Würzburg) בה למד מפי ר' [[יהונתן בן יצחק]] (תלמידו של רבי [[יצחק הלבן]]) וב[[צרפת]]. מעניינת התייחסותו [[הלכה|ההלכתית]] לנושא ענידת [[טלאי צהוב]] (ויכוח שהיה בנושא זה בין רבי שמשון מקוצי לבין ה[[אפיפיור]] אינוסטוס ה-3 שחייב את ענידת הטלאי) ומכאן אנו לומדים על האירוע ההיסטורי הזה{{הערה|1=שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן קי ד"ה פ"ג דה"ב}}. במרדכי מובאים דברים ממנו המצוטטים ב"[[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]]"{{הערה|1=תרומת הדשן חלק א (שו"ת) סימן שמב ד"ה תשובה: יראה}}.
+היה מראשי הנאבקים למינויים של רבני קהילות. בין השאר חי ב[[צרפת]] וב[[גרמניה]] (ב[[וירצבורג|ווירצבורג]]), שבה למד מפי ר' [[יהונתן בן יצחק]] (תלמידו של רבי [[יצחק הלבן]]), . מעניינת התייחסותו [[הלכה|ההלכתית]] לנושא ענידת [[טלאי צהוב]] (ויכוח שהיה בנושא זה בין רבי שמשון מקוצי לבין ה[[אפיפיור]] אינוסטוס ה-3 שחייב את ענידת הטלאי) ומכאן אנו לומדים על האירוע ההיסטורי הזה{{הערה|1=שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן קי ד"ה פ"ג דה"ב}}. במרדכי מובאים דברים ממנו המצוטטים ב"[[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]]"{{הערה|1=תרומת הדשן חלק א (שו"ת) סימן שמב ד"ה תשובה: יראה}}.
 ממשיכו היה בנו - רבי [[חיים אליעזר בן יצחק|חיים אליעזר]] (מהר"ח אור זרוע) - שערך את ספרו של אביו "אור זרוע", אך לא זכה ללמוד מפי אביו משום שאביו מת בילדותו. ספרו הודפס כ-600 שנה לאחר פטירתו על ידי עקיבא להרן (אחיו של [[צבי הירש להרן]]) ב[[אמסטרדם]].

הראשונים לפי אזור גאוגרפי
אשכנז	רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • רבי שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • רבי יעקב בן יקר • ריב"א • ראב"ן • רבי אליעזר ממיץ • ראבי"ה • רבי יהודה החסיד • רבי אלעזר מגרמייזא (הרקח) • רבי יצחק אור זרוע • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • המרדכי • הגהות מיימוניות • תשב"ץ קטן • רבי אליעזר מטוך • רבי יצחק מדורא • האגודה • מהר"ם ס"ל • מהרא"ק • מהר"י טירנא • מהרי"ל • מהר"י וייל • תרומת הדשן • ראשונים נוספים
צרפת	רש"י • בעלי התוספות (רשב"ם • רבנו תם • ר"י הזקן • ריצב"א • רבי שמשון משאנץ) • בעל התרומה • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז • יצחק מקורביל (הסמ"ק) • רבנו פרץ • חכמי איוורא • רבי שמשון מקינון • ראשונים נוספים
אנגליה	תוספות חכמי אנגליה • רבנו תם מאורליינש • רבי משה מלונדריש • רבי ברכיה מניקולא • רבי אליהו מנחם מלונדריש • רבי יעקב חזן מלונדון • ראשונים נוספים
פרובאנס	בעל האשכול • יוסף אבן פלאת • בעל העיטור • בעל המאור • הראב"ד • רבי יהונתן מלוניל • המנהיג • בעל שיטת ריב"ב • בעל ההשלמה • רבי שלמה מן ההר • רבי אברהם מן ההר • המאירי • רבי אהרון הכהן מלוניל • ראשונים נוספים
ספרד	ארבעת השבויים • רבי חנוך בן משה • רבי שמואל הנגיד • רי"ץ גיאת • רבי יצחק הברצלוני • רבי יהודה הברצלוני • רי"ף • ר"י מיגאש • רמ"ה • רבי שמואל הסרדי • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • רבי יהודה בן הרא"ש • רבנו ירוחם • מהר"ם חלאווה • אבודרהם • רבי יעקב בעל הטורים • ר"ן • רבי יוסף חביבא • רבי שמואל ירונדי (אוהל מועד)
איטליה	רבי משולם בן קלונימוס • רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • רבי אליעזר בן שמואל • ריבב"ן • שבלי הלקט • ריא"ז • מהרי"ק • ראשונים נוספים
צפון אפריקה	ארבעת השבויים • רבנו חננאל • רב ניסים גאון • רי"ף • רבנו אפרים • רבי יהודה הכהן אבן סוסאן • רבי יוסף אבן עקנין • שמואל אבן ג'אמע • רבי זכריה אגמאתי • ריב"ש • רשב"ץ • רבי ישועה הלוי • רבי אפרים אנקוה
תימן	בעלי אלשרח (רבי חנניה בן ישועה • רבי נתנאל בן ישעיה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי • רבי דוד עדני • רבי אברהם בן שלמה
מצרים	רבי שמריה בן אלחנן • רבי שמואל בן חנניה הנגיד • רמב"ם • רבי חננאל בן שמואל • רבי אברהם בן הרמב"ם • רב יוסף ראש הסדר • רבי פרחיה בן ניסים • רבי דוד הנגיד • רבי תנחום הירושלמי • רבי יהושע הנגיד • רבי דוד ברבי יהושע הנגיד • ראשונים נוספים
ראשונים נוספים תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים • אחרונים