לדלג לתוכן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ביוגרפיה: קצת תיקונים נוספים
ביוגרפיה: שייך לערך הספר, ונמצא בו
שורה 41: שורה 41:
הוא רגיל לחתום "יצחחק בן משה נב"ה". גם בנו, מהר"ח, חותם "נב"ה".
הוא רגיל לחתום "יצחחק בן משה נב"ה". גם בנו, מהר"ח, חותם "נב"ה".


בנו, רבי [[חיים אליעזר בן יצחק|חיים אליעזר]] (מהר"ח אור זרוע) ערך קיצור לספרו של אביו - "אור זרוע הקצר" או "סימני אור זרוע", אך לא זכה ללמוד מפי אביו משום שאביו מת בילדותו<sup>[[ויקיפדיה:ביבליוגרפיה|[דרוש מקור]]]</sup>. ספרו הודפס כ-600 שנה לאחר פטירתו על ידי עקיבא להרן (אחיו של [[צבי הירש להרן]]) ב[[אמסטרדם]].
בנו, רבי [[חיים אליעזר בן יצחק|חיים אליעזר]] (מהר"ח אור זרוע) ערך קיצור לספרו של אביו - "אור זרוע הקצר" או "סימני אור זרוע", אך לא זכה ללמוד מפי אביו משום שאביו מת בילדותו<sup>[[ויקיפדיה:ביבליוגרפיה|[דרוש מקור]]]</sup>.


בשנת [[1997]] נחשף ב[[וינה|ווינה]] ברחוב הידוע בשמו "[[יודנפלאץ]]" (כיכר היהודים) [[בית כנסת|בית הכנסת]] המזוהה כבית הכנסת שלו ושעלה באש בעת גזירת וינה בשנת [[1421]]. המקום נתגלה בעת חפירת היסודות לאנדרטה לזכר הנספים בשואה ובוצעה במקום חפירה [[ארכאולוגיה|ארכאולוגית]] על ידי [[אוניברסיטת וינה]]{{הערה|1=מחקרו של יחזקאל לביא על [[התאבדות|התאבדויות]] בקהילות ישראל בתקופת הגזרות תתנ"ו-[[1096]] ה'רכ"א-1421}}.
בשנת [[1997]] נחשף ב[[וינה|ווינה]] ברחוב הידוע בשמו "[[יודנפלאץ]]" (כיכר היהודים) [[בית כנסת|בית הכנסת]] המזוהה כבית הכנסת שלו ושעלה באש בעת גזירת וינה בשנת [[1421]]. המקום נתגלה בעת חפירת היסודות לאנדרטה לזכר הנספים בשואה ובוצעה במקום חפירה [[ארכאולוגיה|ארכאולוגית]] על ידי [[אוניברסיטת וינה]]{{הערה|1=מחקרו של יחזקאל לביא על [[התאבדות|התאבדויות]] בקהילות ישראל בתקופת הגזרות תתנ"ו-[[1096]] ה'רכ"א-1421}}.

גרסה מ־16:01, 25 בדצמבר 2020

יצחק מווינה
שער הספר אור זרוע
שער הספר אור זרוע
לידה 1180
פטירה 1250 (בגיל 70 בערך)
וינה, דוכסות אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1250 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות בעלי התוספות
רבותיו ר' שמחה בן שמואל משפיירא, ר' אברהם בן עזריאל, ר' אליעזר בן יואל הלוי (הראבי"ה), ר' יהודה בן יצחק מסר לאון מפריז, ר' שמשון מקוצי, ר' יהודה החסיד וכן ר' יעקב בן יצחק הלבן מפראג, ור' יעקב בן מאיר מפרובינש
תלמידיו מהר"ם מרוטנבורג
בני דורו רמב"ן
חיבוריו אור זרוע עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים חיים (אליעזר) בן יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יצחק בן משה מווינה, ידוע גם בשמו רבי יצחק אור זרוע (1180 ד'תתק"ם-1250 ה'י') (במקורו מבוהמיה[1]) חיבר את הספר "אור זרוע", ספר הלכה חשוב המצוטט רבות בספרי הפוסקים שאחריו.

ביוגרפיה

רבי יצחק למד בבית המדרש בפריז. היה תלמידם של ר' שמחה בן שמואל משפייר (שפיירא), ר' אברהם בן עזריאל, מחבר "ערוגת הבושם", ר' אליעזר בן יואל הלוי (הראבי"ה) (נראה שעל שמו הוא קרא לבנו חיים גם אליעזר[2][3]), ר' יהודה בן יצחק מסר לאון מפריז, ר' שמשון מקוצי, ר' יהודה החסיד וכן ר' יעקב בן יצחק הלבן מפראג, ר' יעקב בן מאיר מפרובינש. רבי יצחק היה מורו של המהר"ם מרוטנבורג[דרוש מקור].

בין השאר חי בצרפת ובגרמניהווירצבורג), שבה למד מפי ר' יהונתן בן יצחק (תלמידו של רבי יצחק הלבן).

היה מראשי הנאבקים למינויים של רבני קהילות.

מעניינת התייחסותו ההלכתית[4] לנושא ענידת טלאי צהוב (ויכוח שהיה בנושא זה בין רבי שמשון מקוצי לבין האפיפיור אינוסטוס ה-3 שחייב את ענידת הטלאי).

הוא רגיל לחתום "יצחחק בן משה נב"ה". גם בנו, מהר"ח, חותם "נב"ה".

בנו, רבי חיים אליעזר (מהר"ח אור זרוע) ערך קיצור לספרו של אביו - "אור זרוע הקצר" או "סימני אור זרוע", אך לא זכה ללמוד מפי אביו משום שאביו מת בילדותו[דרוש מקור].

בשנת 1997 נחשף בווינה ברחוב הידוע בשמו "יודנפלאץ" (כיכר היהודים) בית הכנסת המזוהה כבית הכנסת שלו ושעלה באש בעת גזירת וינה בשנת 1421. המקום נתגלה בעת חפירת היסודות לאנדרטה לזכר הנספים בשואה ובוצעה במקום חפירה ארכאולוגית על ידי אוניברסיטת וינה[5].

ישנם מספר פיוטים החתומים בשם "יצחק בן משה", ביניהם מערכת יוצר-אופן-זולת לשבת שלפני ראש השנה, שנתקבל במנהג אשכנז המזרחי,[6], אך צונץ ייחסם לרבי יצחק בן משה, מחכמי מגנצא שנהרג בגזירות תתנ"ו. אברהם פרנקל העלה קושיות על ייחוס זה, והעלה את ההשערה שהפייטן הוא רבי יצחק בן משה מווינה, בעל אור זרוע.[7]


תקופת חייו של הרב יצחק מווינה על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ א.א.אורבך "בעלי התוספות" עמוד 436
  2. ^ אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה, עמ' 25–32.
  3. ^ יתכן ששם הבן אלעזר כשמו של הראבי"ה כפי שעולה מאבן המצבה שנמצאה בקיר מנזר סנט לורנץ שבקולון. ראו tx_hisodat_sources%5Baction%5D=show&tx_hisodat_sources%5Bcontroller%5D=Sources&cHash=11ecd7733743aea2e97810e0e19cd678 על אשכנז בימי הביניים (באנגלית, אתר אשכנז בימי הביניים)
  4. ^ שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן קי ד"ה פ"ג דה"ב
  5. ^ מחקרו של יחזקאל לביא על התאבדויות בקהילות ישראל בתקופת הגזרות תתנ"ו-1096 ה'רכ"א-1421
  6. ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 781 ואילך.
  7. ^ אברהם פרנקל, לקט פיוטי סליחות, כרך ב (מקיצי נרדמים, תשנ"ג), עמ' 790-793.