יצחק מווינה – הבדלי גרסאות

**יצחק מווינה**
	שער הספר אור זרוע
לידה	1180; ד'תתק"ם
פטירה	1250 (בגיל 70 בערך); ה'י'; וינה, דוכסות אוסטריה
תקופת הפעילות	?–1250
השתייכות	בעלי התוספות
רבותיו	ר' שמחה בן שמואל משפיירא, ר' אברהם בן עזריאל, ר' אליעזר בן יואל הלוי (הראבי"ה), ר' יהודה בן יצחק מסר לאון מפריז, ר' שמשון מקוצי, ר' יהודה החסיד וכן ר' יעקב בן יצחק הלבן מפראג, ור' יעקב בן מאיר מפרובינש
תלמידיו	מהר"ם מרוטנבורג
בני דורו	רמב"ן
חיבוריו	אור זרוע
צאצאים	חיים (אליעזר) בן יצחק

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:09, 1 במרץ 2021

רבי יצחק בן משה מווינה, ידוע גם בשמו רבי יצחק אור זרוע (1180 ד'תתק"ם-1250 ה'י') (במקורו מבוהמיה^[1]) חיבר את הספר "אור זרוע", ספר הלכה חשוב המצוטט רבות בספרי הפוסקים שאחריו.

ביוגרפיה

רבי יצחק למד בבית המדרש בפריז. היה תלמידם של ר' שמחה בן שמואל משפייר (שפיירא)^[2], רבי אברהם בן עזריאל, מחבר "ערוגת הבושם", רבי אליעזר בן יואל הלוי (הראבי"ה)^[3] (נראה שעל שמו הוא קרא לבנו חיים גם אליעזר^[4]^[5]), ר' יהודה בן יצחק מסר לאון מפריז^[6], ר' שמשון מקוצי, ר' יהודה החסיד וכן רבי יעקב בן יצחק הלבן מפראג, רבי יעקב בן מאיר מפרובינש. רבי יצחק היה מורו של המהר"ם מרוטנבורג^[7]

בין השאר חי בצרפת ובגרמניה (בווירצבורג), שבה למד מפי רבי יהונתן בן יצחק (תלמידו של רבי יצחק הלבן).

היה מראשי הנאבקים למינויים של רבני קהילות ^{[דרושה הבהרה]}

מעניינת התייחסותו ההלכתית^[8] לנושא ענידת טלאי צהוב (ויכוח שהיה בנושא זה בין רבי שמשון מקוצי לבין האפיפיור אינוסטוס ה-3 שחייב את ענידת הטלאי).

הוא רגיל לחתום "יצחק בן משה נב"ה^[9]". גם בנו, מהר"ח, חותם "נב"ה".

בנו, רבי חיים אליעזר (מהר"ח אור זרוע) ערך קיצור לספרו של אביו - "אור זרוע הקצר" או "סימני אור זרוע", אך לא זכה ללמוד מפי אביו משום שאביו מת בילדותו^[^{דרוש מקור]}.

בשנת 1997 נחשף בווינה ברחוב הידוע בשמו "יודנפלאץ" (כיכר היהודים) בית הכנסת המזוהה כבית הכנסת שלו ושעלה באש בעת גזירת וינה בשנת 1421. המקום נתגלה בעת חפירת היסודות לאנדרטה לזכר הנספים בשואה ובוצעה במקום חפירה ארכאולוגית על ידי אוניברסיטת וינה^[10].

חיבוריו

ספר אור זרוע

ערך מורחב – אור זרוע

רבי יצחק התפרסם בעיקר בזכות ספרו 'אור זרוע', ספר הלכתי שנכתב על ידו במאה ה-13 אך הודפס לראשונה רק במאה ה-19. הספר מכיל פסקי הלכה, פירושים ותשובות לפי נושאים, באופן דומה לסידור המסכתות.

שמו של הספר נלקח מהפסוק בספר תהלים (פרק צ"ז, פסוק י"א) "אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה", שמסופי התיבות שלו הסיק רבי יצחק שיש לכתוב את שמו של רבי עקיבא עם האות ה בסופו (כלומר, עקיבה), ומתוך שמחתו על גילוי זה, קרא לספרו על שם הפסוק^[11].

הספר מצוטט ומובא במקומות רבים בפוסקים שאחריו. חשיבותו נובעת בין השאר מהיותו מקור חשוב מאוד לצורות אחרות של תורת בעלי התו��פות וחכמי אשכנז.

פיוטיו

ישנם מספר פיוטים החתומים בשם "יצחק בן משה", ביניהם מערכת יוצר-אופן-זולת לשבת שלפני ראש השנה, שנתקבל במנהג אשכנז המזרחי,^[12], צונץ ייחסם לרבי יצחק בן משה, מחכמי מגנצא שנהרג בגזירות תתנ"ו. אברהם פרנקל העלה קושיות על ייחוס זה, והעלה את ההשערה שהפייטן הוא רבי יצחק בן משה מווינה, בעל אור זרוע.^[13]

תקופת חייו של הרב יצחק מווינה על ציר הזמן
ציר הזמן

קישורים חיצוניים

יצחק מווינה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
יצחק מווינה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
כתב יד, אור זרוע, אמשטרדם, מאה 13, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ א.א.אורבך "בעלי התוספות" עמוד 436
^ ראו בספרו הלכות קריאת שמע יא.
^ ראו בספרו הלכות צדקה כז
^ אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה, עמ' 25–32.
^ יתכן ששם הבן אלעזר כשמו של הראבי"ה כפי שעולה מאבן המצבה שנמצאה בקיר מנזר סנט לורנץ שבקולון. ראו על אשכנז בימי הביניים (באנגלית, אתר אשכנז בימי הביניים)
^ ראו בספרו הלכות קריאת שמע יא.
^ ראו תשובה במרדכי מסכת בבא בתרא אות תקלח.
^ שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן קי ד"ה פ"ג דה"ב
^ ראו בספרו הלכות הלכות צדקה ל.
^ מחקרו של יחזקאל לביא על התאבדויות בקהילות ישראל בתקופת הגזרות ד'תתנ"ו-1096 ה'רכ"א-1421
^ הקדמת הספר
^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 781 ואילך.
^ אברהם פרנקל, לקט פיוטי סליחות, כרך ב (מקיצי נרדמים, תשנ"ג), עמ' 790-793.

[1] א.א.אורבך "בעלי התוספות" עמוד 436

[2] ראו בספרו הלכות קריאת שמע יא.

[3] ראו בספרו הלכות צדקה כז

[4] אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה, עמ' 25–32.

[5] יתכן ששם הבן אלעזר כשמו של הראבי"ה כפי שעולה מאבן המצבה שנמצאה בקיר מנזר סנט לורנץ שבקולון. ראו על אשכנז בימי הביניים (באנגלית, אתר אשכנז בימי הביניים)

[6] ראו בספרו הלכות קריאת שמע יא.

[7] ראו תשובה במרדכי מסכת בבא בתרא אות תקלח.

[8] שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן קי ד"ה פ"ג דה"ב

[9] ראו בספרו הלכות הלכות צדקה ל.

[10] מחקרו של יחזקאל לביא על התאבדויות בקהילות ישראל בתקופת הגזרות ד'תתנ"ו-1096 ה'רכ"א-1421

[11] הקדמת הספר

[12] סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 781 ואילך.

[13] אברהם פרנקל, לקט פיוטי סליחות, כרך ב (מקיצי נרדמים, תשנ"ג), עמ' 790-793.

[1]

@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 הוא רגיל לחתום "יצחק בן משה נב"ה<ref>ראו בספרו הלכות  הלכות צדקה ל.</ref>". גם בנו, מהר"ח, חותם "נב"ה".
-בנו, רבי [[חיים אליעזר בן יצחק|חיים אליעזר]] (מהר"ח אור זרוע) ערך קיצור לספרו של אביו - "אור זרוע הקצר" או "סימני אור זרוע", אך לא זכה ללמוד מפי אביו משום שאביו מת בילדותו<sup>[[ויקיפדיה:ביבליוגרפיה|{{דרוש מקור}}]]</sup>.
+בנו, רבי [[חיים אליעזר בן יצחק|חיים אליעזר]] (מהר"ח אור זרוע) ערך קיצור לספרו של אביו - "אור זרוע הקצר" או "סימני אור זרוע", אך לא זכה ללמוד מפי אביו משום שאביו מת בילדותו{{דרוש מקור}}.
-בשנת [[1997]] נחשף ב[[וינה|ווינה]] ברחוב הידוע בשמו "[[יודנפלאץ]]" (כיכר היהודים) [[בית כנסת|בית הכנסת]] המזוהה כבית הכנסת שלו ושעלה באש בעת גזירת וינה בשנת [[1421]]. המקום נתגלה בעת חפירת היסודות לאנדרטה לזכר הנספים בשואה ובוצעה במקום חפירה [[ארכאולוגיה|ארכאולוגית]] על ידי [[אוניברסיטת וינה]]{{הערה|1=מחקרו של יחזקאל לביא על [[התאבדות|התאבדויות]] בקהילות ישראל בתקופת הגזרות תתנ"ו-[[1096]] ה'רכ"א-1421}}.
+בשנת [[1997]] נחשף ב[[וינה|ווינה]] ברחוב הידוע בשמו "[[יודנפלאץ]]" (כיכר היהודים) [[בית כנסת|בית הכנסת]] המזוהה כבית הכנסת שלו ושעלה באש בעת גזירת וינה בשנת [[1421]]. המקום נתגלה בעת חפירת היסודות לאנדרטה לזכר הנספים בשואה ובוצעה במקום חפירה [[ארכאולוגיה|ארכאולוגית]] על ידי [[אוניברסיטת וינה]]{{הערה|מחקרו של יחזקאל לביא על [[התאבדות|התאבדויות]] בקהילות ישראל בתקופת הגזרות [[ד'תתנ"ו]]-[[1096]] [[ה'רכ"א]]-1421}}.
 == חיבוריו ==

הראשונים לפי אזור גאוגרפי
אשכנז	רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • רבי שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • רבי יעקב בן יקר • ריב"א • ראב"ן • רבי אליעזר ממיץ • ראבי"ה • רבי יהודה החסיד • רבי אלעזר מגרמייזא (הרקח) • רבי יצחק אור זרוע • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • המרדכי • הגהות מיימוניות • תשב"ץ קטן • רבי אליעזר מטוך • רבי יצחק מדורא • האגודה • מהר"ם ס"ל • מהרא"ק • מהר"י טירנא • מהרי"ל • מהר"י וייל • תרומת הדשן • ראשונים נוספים
צרפת	רש"י • בעלי התוספות (רשב"ם • רבנו תם • ר"י הזקן • ריצב"א • רבי שמשון משאנץ) • בעל התרומה • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז • יצחק מקורביל (הסמ"ק) • רבנו פרץ • חכמי איוורא • רבי שמשון מקינון • ראשונים נוספים
אנגליה	תוספות חכמי אנגליה • רבנו תם מאורליינש • רבי משה מלונדריש • רבי ברכיה מניקולא • רבי אליהו מנחם מלונדריש • רבי יעקב חזן מלונדון • ראשונים נוספים
פרובאנס	בעל האשכול • יוסף אבן פלאת • בעל העיטור • בעל המאור • הראב"ד • רבי יהונתן מלוניל • המנהיג • בעל שיטת ריב"ב • בעל ההשלמה • רבי שלמה מן ההר • רבי אברהם מן ההר • המאירי • רבי אהרון הכהן מלוניל • ראשונים נוספים
ספרד	ארבעת השבויים • רבי חנוך בן משה • רבי שמואל הנגיד • רי"ץ גיאת • רבי יצחק הברצלוני • רבי יהודה הברצלוני • רי"ף • ר"י מיגאש • רמ"ה • רבי שמואל הסרדי • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • רבי יהודה בן הרא"ש • רבנו ירוחם • מהר"ם חלאווה • אבודרהם • רבי יעקב בעל הטורים • ר"ן • רבי יוסף חביבא • רבי שמואל ירונדי (אוהל מועד)
איטליה	רבי משולם בן קלונימוס • רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • רבי אליעזר בן שמואל • ריבב"ן • שבלי הלקט • ריא"ז • מהרי"ק • ראשונים נוספים
צפון אפריקה	ארבעת השבויים • רבנו חננאל • רב ניסים גאון • רי"ף • רבנו אפרים • רבי יהודה הכהן אבן סוסאן • רבי יוסף אבן עקנין • שמואל אבן ג'אמע • רבי זכריה אגמאתי • ריב"ש • רשב"ץ • רבי ישועה הלוי • רבי אפרים אנקוה
תימן	בעלי אלשרח (רבי חנניה בן ישועה • רבי נתנאל בן ישעיה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי • רבי דוד עדני • רבי אברהם בן שלמה
מצרים	רבי שמריה בן אלחנן • רבי שמואל בן חנניה הנגיד • רמב"ם • רבי חננאל בן שמואל • רבי אברהם בן הרמב"ם • רב יוסף ראש הסדר • רבי פרחיה בן ניסים • רבי דוד הנגיד • רבי תנחום הירושלמי • רבי יהושע הנגיד • רבי דוד ברבי יהושע הנגיד • ראשונים נוספים
ראשונים נוספים תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים • אחרונים