ניב (ביטוי) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה אחרונה מ־12:29, 16 בספטמבר 2024

המונח "ביטוי" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ביטוי (פירושונים).

ניב או מטבע לשון או ביטוי הוא צירוף מילים בעל משמעות מיוחדת, שונה מזו המתקבלת באופן מילולי מהמילים המרכיבות אותו. לדוגמה, הביטוי בעברית "לא דובים ולא יער" שמשמעותו "לא היה ולא נברא" – אדם שמכיר רק את המילים דובים ויער לא יוכל להבין מכך את משמעות הביטוי.

ביטויים משמשים פעמים רבות כדרך התבטאות רחבה ועשירה יותר אשר נדרשת בכדי לתאר באופן המיטבי מצבים מורכבים ושונים מהרגיל. לעיתים נשחק ביטוי והופך לקלישאה.

לכל שפה ישנו אוסף הביטויים שלה, שמקורו ברקע התרבותי של דובריה. ביטויים מסוימים מתקיימים בשפות רבות. לעיתים מובאים ביטויים בשפת המקור שלהם, השונה משפתו של הדובר. בקרב דוברי שפות אירופיות נפוצים ביטויים בלטינית. בקרב דוברי עברית רווחים ביטויים בארמית, בערבית וביידיש.

פעמים רבות בנוי הביטוי מדימוי, למשל:

חשוב כקליפת השום; לתיאור דבר שאינו חשוב כלל.
גם קרנף עיוור יכול להבדיל בין חיטה לשעורה.
מעניין כשלג דאשתקד; לתיאור נושא שהעניין בו חלף לפני זמן רב.

רקע תרבותי לצמיחת הניב

ניב צומח על רקע תרבותי וסביבתי מסוים, ולעיתים ממשיך להתקיים גם לאחר שרקע זה נעלם. דוגמה בת זמננו לכך היא הביטוי "נפל האסימון", שמקורו בתקופה שבה הפעלת טלפון ציבורי נעשתה באמצעות אסימון, תקופה שהסתיימה בשלהי המאה העשרים.

מרחק רב מדי מהרקע שעליו צמח הניב עלול לגרום לשימוש משובש בו. ביטוי שמשובש תדיר הוא "לבור את הבר מן התבן", ביטוי שמקורו בתהליך עיבוד התבואה, ומשמעותו הפרדת העיקר (הבר, גרגרי התבואה) מן הטפל (התבן). מרבית דוברי עברית לא עסקו מעולם בתהליך זה ולא ראו אותו, ולכן נפוצה הצורה המשובשת "לבור את המוץ מן התבן" שבה המוץ והתבן הם מרכיבים טפלים של התבואה.

ביטויים נוצרים בנסיבות מגוונות, ובהן:

תיאור של אירוע היסטורי:
- "משכמו ומעלה", "נחבא אל הכלים" ו"הגם שאול בנביאים", שמקורם בתנ"ך.
מיתולוגיה:
- עבודה סיזיפית – עבודה מפרכת ואינסופית ללא תכלית.
- סוס טרויאני – דבר הנראה תמים אך בפועל מזיק, ולמעשה מתגלה מאוחר מדי, לאחר שהנזק כבר נגרם.
הביטוי נאמר על ידי אדם מסוים, והוא מאומץ על ידי הכלל כביטוי המבטא עניין בתמציתיות:
- "נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן" שיצר ביאליק בשירו "על השחיטה".
- "צריבה תודעתית" שיצר הרמטכ"ל משה יעלון.
- "העיניים של המדינה", שאמר בני מסס – לוחם חטיבת גולני במלחמת יום הכיפורים.
הביטוי מופיע ביצירה, כגון סרט קולנוע, מחזה או מופע בידור:
- "אתה הבנת את זה, ברוך?", שמקורו במופע של להקת "הגשש החיוור".
- "מחר יהיה יום חדש" – משפט הסיום של הסרט "חלף עם הרוח".
- "בשביל כבוד צריך לעבוד" – דבריו של גיבור המחזמר "קזבלן".
- "סדר לי ת'בחור" – משפטו של עוזי כהן ב"ארץ נהדרת".
משלים:
- "שירות דוב"
- "חלק הארי".
- "טול קורה מבין עיניך": אמירה למי שמתלונן על פגם בחברו, בעוד שהפגם בו עצמו גדול יותר. (מהגמרא, (ערכין ט"ז:), הברית החדשה (הבשורה על פי מתי), ועוד) מתחיל באמירה "טול קיסם מבין שיניך", הנענית בביטוי זה (במקור, המשל עוסק באי-נכונות לקבל ביקורת; המשמעות המודרנית של הניב כמעט הפוכה, ופוסלת את הביקורת).

לעיתים קשה להתחקות אחר הדרך שבה נוצר ניב מסוים. ראו, למשל, הניסיון לקבוע את מקורו של הביטוי "פעם שלישית גלידה".

ביטויים מבוססי גאוגרפיה

פעמים רבות מורכב הביטוי מאזכור של ארץ מסוימת או עיר מסוימת, שמאפיין כלשהו המיוחס לה משתקף בביטוי. דוגמאות:

זה סינית בשבילי: ביטוי שאומרו מתכוון לציין כי הנאמר (או הנכתב) כלל אינו מובן לו. זו דרך עדינה לומר: "לא הבנתי כלום". ביטוי דומה מופיע בשפות שונות, אלא שבכל ארץ "השפה הלא מובנת" שמשמשת כמטאפורה היא שונה – הביטוי המקביל בצרפתית, למשל, הוא C’est de l’hébreu, שפירושו: "זו עברית"
החלום האמריקאי: מושג המתאר חיים של עושר, הצלחה וסיפוק הנמצאים כביכול בהישג ידם של תושבי ארצות הברית. החלום האמריקאי מתקשר לתדמית של ארצות הברית כ"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות".
לסוגי מזון רבים ניתן כינוי המייחס אותם לארץ מסוימת. כך הם תרנגול הודו (הקרוי באנגלית turkey – טורקי), קפה טורקי (הקרוי ביוון "קפה יווני"), בייגל אמריקאי (שהאמריקאים מכנים דווקא Jewish bagel – בייגל יהודי), גבינה בולגרית, פיתה עיראקית ורבים אחרים.

לעיתים נוצר ביטוי כזה על-שם ארץ מוצאו של האדם שבעקבות פועלו נוצר הביטוי. דוגמאות:

פתיחה ספרדית: אחד ממהלכי הפתיחה המקובלים במשחק השחמט. מקור הכינוי במוצאו של שחקן השחמט הספרדי רוי לופס דה סגורה.
כתיב פולני: שיטה לכתיבת נוסחאות מתמטיות ולהצרנת ביטויים לוגיים, שפותחה על ידי הלוגיקן הפולני יאן לוקשייביץ, ונקראה "כתיב פולני" על שמו.

ביטוי מבוסס בדיחה

"להרוג טורקי ולנוח": ביטוי שמשמעו להתקדם לאט, שלב אחרי שלב, בביצוע משימה. מקור הביטוי בבדיחה:^[1]

בני, במלחמה אל תתאמץ יותר מדי. תהרוג טורקי ואז תנוח

-ואם טורקי יבוא ויהרוג אותי כשאני נח?

למה שיעשה את זה? מה יש לו נגדך?

ביטויים על שם אישים

ביטויים רבים קשורים בשמות אישים – דמויות היסטוריות, מיתולוגיות או בדיוניות. דוגמאות:

אהבה אפלטונית: יחסי חיבה ורעות זוגיים נטולי כל מרכיב מיני.
ביצת קולומבוס: רעיון מקורי ושובר-מוסכמות המביא לפתרונה של בעיה.
דון קישוטיות: התנהגות הכוללת ניסיון לבצע פעולות בלתי אפשריות למען אמונה תמימה כלשהי.
עקב אכילס: נקודת חולשה, לרוב אצל מי שנראה על פניו חזק וחסין.

סלנג

לא רק השפה התקנית עשירה בביטויים. נוסף לאלה, קיים הניב הדיבורי (קולוקיאלי) וגם לסלנג ביטויים משלו.

טרנטה דה-לוקס: תיאור מכונית הנוסעת חרף היותה גרוטאה.
"חבל על הזמן": ביטוי שמתייחס לחוסר היכולת לתאר את מעלותיו של דבר מה, מפאת היותו משובח ביותר – ניסיון לתאר אותו יהיה בזבוז זמן.
שק לי בתחת ולך תזדיין הם דוגמה לביטויי סירוב בסלנג, הנחשבים לניבול פה. "קפוץ לי" הוא ביטוי חריף פחות להעברת מסר דומה.
מספר ירוק: כינוי לרישיון להפעלת מונית.
"פרה פרה" – ביטוי שמשמעותו שלב אחרי שלב, צורה מצונזרת של הביטוי "פרה פרה נדפוק את כל העדר".

לעיתים מלווה מחווה גופנית את אמירתו של הביטוי. את הביטוי "למה, מי מת?" נהוג ללוות בהושטת היד קדימה תוך כדי סיבובה של כף היד ב-180 מעלות, כך שתפנה כלפי מעלה. ביטויים מסוימים מלווים באצבע משולשת.

ראו גם

לקריאה נוספת

יעקב יגר, מטאפורה דימוי וניב (דיונים בפרקי לשון), הוצאת ספרים מ. ניומן בע"מ, חיפה, תשל"ד (1973)
טוביה כהן, ניבון עברי חדש, הוצאת יבנה, 1999.
שלמה הרמתי, ניבים מספרים, הוצאת עמיחי, 1979.
רוביק רוזנטל, מילון הצירופים, הוצאת כתר, 2009.
נפתלי ארבל, ספר הניבים הגדול, הוצאת booksrus – ספרים זה אנחנו, 2009.
נחום רקובר, ניבי תלמוד, ספריית המשפט העברי, תשנ"א 1990

קישורים חיצוניים

מבחר ניבים עבריים – פירושיהם ודוגמאות לצידם
מבחר ניבים עבריים באתר של שלום נוי
רוביק רוזנטל, החמור והחרובים, באתר nrg‏, 26 באוקטובר 2001, מאמר על ניבים
שרה ליפקין; ניני גוטספלד-מנוח, ניבון: מילון ניבים, באתר מט"ח
ויקי-מילון של ניבים
ראשי תיבות של ביטויים בעברית
רוביק רוזנטל, לא העלה על בדל שפתיו – צירופי לשון משובשים באתר הזירה הלשונית
פרק 32 – דברי הימים: החוגר מתהולל ויוצא מהאף – על ביטויים וניבים מהמקרא. חלק א' בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
פרק 34 – דברי הימים: החוגר מתהולל ויוצא מהאף – על ביטויים וניבים מהמקרא. חלק ב' בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
ניבים, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ רוביק רוזנטל, חדוות הלשון – שיחות על העברית הישראלית, תל אביב תשס"ד, עמ' 102–103.

[1] רוביק רוזנטל, חדוות הלשון – שיחות על העברית הישראלית, תל אביב תשס"ד, עמ' 102–103.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מפנה|ביטוי}}
-'''ניב''' או '''מטבע לשון''' או '''ביטוי''' הוא צירוף [[מילה (בלשנות)|מילים]] בעל משמעות מיוחדת, שונה מזו המתקבלת באופן מילולי מהמילים המרכיבות אותו. לדוגמה, הביטוי ב[[עברית]] "לא דובים ולא יער" שמשמעותו[מרשמלו]"לא היה ולא נברא" - אדם שמכיר רק את המילים דובים ויער לא יוכל להבין מכך את משמעות הביטוי.
+'''ניב''' או '''מטבע לשון''' או '''ביטוי''' הוא צירוף [[מילה (בלשנות)|מילים]] בעל משמעות מיוחדת, שונה מזו המתקבלת באופן מילולי מהמילים המרכיבות אותו. לדוגמה, הביטוי ב[[עברית]] "לא דובים ולא יער" שמשמעותו "לא היה ולא נברא" – אדם שמכיר רק את המילים דובים ויער לא יוכל להבין מכך את משמעות הביטוי.
-ביטויים משמשים פעמים רבות כדרך התבטאות עשירה יותר. לעיתים נשחק ביטוי והופך ל[[קלישה]].
+ביטויים משמשים פעמים רבות כדרך התבטאות רחבה ועשירה יותר אשר נדרשת בכדי לתאר באופן המיטבי מצבים מורכבים ושונים מהרגיל. לעיתים נשחק ביטוי והופך ל[[קלישאה]].
 לכל [[שפה]] ישנו אוסף הביטויים שלה, שמקורו ברקע התרבותי של דובריה. ביטויים מסוימים מתקיימים בשפות רבות. לעיתים מובאים ביטויים בשפת המקור שלהם, השונה משפתו של הדובר. בקרב דוברי שפות אירופיות נפוצים ביטויים ב[[לטינית]]. בקרב דוברי [[עברית]] רווחים ביטויים ב[[ארמית]], ב[[ערבית]] וב[[יידיש]].
 פעמים רבות בנוי הביטוי מ[[דימוי]], למשל:
-# חשוב כקליפת השום: גם קרנף עיוור יכול להבדיל בין חיטה לשעורה.
+# חשוב כקליפת השום; לתיאור דבר שאינו חשוב כלל.
+#גם קרנף עיוור יכול להבדיל בין חיטה לשעורה.
-# מעניין כשלג דאשתקד: לתיאור נושא שהעניין בו חלף לפני זמן רב.
+# מעניין כשלג דאשתקד; לתיאור נושא שהעניין בו חלף לפני זמן רב.
 ==רקע תרבותי לצמיחת הניב==
 ניב צומח על רקע תרבותי וסביבתי מסוים, ולעיתים ממשיך להתקיים גם לאחר שרקע זה נעלם. דוגמה בת זמננו לכך היא הביטוי "נפל האסימון", שמקורו בתקופה שבה הפעלת [[טלפון ציבורי]] נעשתה באמצעות [[אסימון]], תקופה שהסתיימה בשלהי המאה העשרים.
 מרחק רב מדי מהרקע שעליו צמח הניב עלול לגרום לשימוש משובש בו. ביטוי שמשובש תדיר הוא "לבור את הבר מן התבן", ביטוי שמקורו בתהליך עיבוד ה[[תבואה]], ומשמעותו הפרדת העיקר (הבר, גרגרי התבואה) מן הטפל (התבן). מרבית דוברי עברית לא עסקו מעולם בתהליך זה ולא ראו אותו, ולכן נפוצה הצורה המשובשת "לבור את המוץ מן התבן" שבה המוץ והתבן הם מרכיבים טפלים של התבואה.
 ביטויים נוצרים בנסיבות מגוונות, ובהן:
 * תיאור של אירוע היסטורי:
 ** "משכמו ומעלה", "נחבא אל הכלים" ו"הגם שאול בנביאים", שמקורם ב[[תנ"ך]].
 * [[מיתולוגיה]]:
-** [[עבודה סיזיפית]].
+** [[עבודה סיזיפית]] – עבודה מפרכת ואינסופית ללא תכלית.
-** [[סוס טרויאני]]: דבר הנראה תמים אך בפועל מזיק, ולמעשה מתגלה מאוחר מדי, לאחר שהנזק כבר נגרם.
+** [[סוס טרויאני]] – דבר הנראה תמים אך בפועל מזיק, ולמעשה מתגלה מאוחר מדי, לאחר שהנזק כבר נגרם.
 * הביטוי נאמר על ידי אדם מסוים, והוא מאומץ על ידי הכלל כביטוי המבטא עניין בתמציתיות:
-** "נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן" שיצר [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] בשירו,
+** "[[נקמת דם]] ילד קטן עוד לא ברא השטן" שיצר [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] בשירו "[[על השחיטה]]'''".'''
-** "צריבה תודעתית" שיצר הרמטכ"ל [[משה יעלון]]
+** "צריבה תודעתית" שיצר הרמטכ"ל [[משה יעלון]].
 ** "[[העיניים של המדינה]]", שאמר בני מסס – לוחם [[חטיבת גולני]] ב[[מלחמת יום הכיפורים]].
 * הביטוי מופיע ביצירה, כגון [[סרט קולנוע]], [[מחזה]] או מופע בידור:
 ** "אתה הבנת את זה, ברוך?", שמקורו במופע של להקת "[[הגשש החיוור]]".
-** "מחר יהיה יום חדש" - משפט הסיום של הסרט "[[חלף עם הרוח (סרט)|חלף עם הרוח]]".
+** "מחר יהיה יום חדש" – משפט הסיום של הסרט "[[חלף עם הרוח (סרט)|חלף עם הרוח]]".
-** "בשביל כבוד צריך לעבוד" - דבריו של גיבור ה[[מחזמר]] "[[קזבלן]]".
+** "בשביל כבוד צריך לעבוד" – דבריו של גיבור ה[[מחזמר]] "[[קזבלן]]".
-** "סדר לי ת'בחור" - משפטו של [[עוזי כהן]] ב"[[ארץ נהדרת]]".
+** "סדר לי ת'בחור" – משפטו של [[עוזי כהן]] ב"[[ארץ נהדרת]]".
 * משלים:
 ** "[[שירות דוב]]"
 ** "[[חלק הארי]]".
-** "טול קורה מבין עיניך": אמירה למי שמתלונן על פגם בחברו, בעוד שהפגם בו עצמו גדול יותר. (מהגמרא, ([http://www.mechon-mamre.org/b/l/l5503.htm ערכין ט"ז:]), [[הברית החדשה]] (הבשורה ע"פ מתי), ועוד) מתחיל באמירה  "טול [[קיסם שיניים|קיסם]] מבין שיניך", הנענית בביטוי זה (במקור, המשל עוסק באי-נכונות לקבל ביקורת; המשמעות המודרנית של הניב כמעט הפוכה, ופוסלת את הביקורת).
+** "טול קורה מבין עיניך": אמירה למי שמתלונן על פגם בחברו, בעוד שהפגם בו עצמו גדול יותר. (מהגמרא, ([http://www.mechon-mamre.org/b/l/l5503.htm ערכין ט"ז:]), [[הברית החדשה]] (הבשורה על פי מתי), ועוד) מתחיל באמירה "טול [[קיסם שיניים|קיסם]] מבין שיניך", הנענית בביטוי זה (במקור, המשל עוסק באי-נכונות לקבל ביקורת; המשמעות המודרנית של הניב כמעט הפוכה, ופוסלת את הביקורת).
 לעיתים קשה להתחקות אחר הדרך שבה נוצר ניב מסוים. ראו, למשל, הניסיון לקבוע את מקורו של הביטוי "[[פעם שלישית גלידה]]".
@@ שורה 39: / שורה 40: @@
 ==ביטויים מבוססי גאוגרפיה==
 פעמים רבות מורכב הביטוי מאזכור של ארץ מסוימת או עיר מסוימת, שמאפיין כלשהו המיוחס לה משתקף בביטוי. דוגמאות:
-* [[זה סינית בשבילי]]: ביטוי שאומרו מתכוון לציין כי הנאמר (או הנכתב) כלל אינו מובן לו. זו דרך עדינה לומר: "לא הבנתי כלום". ביטוי דומה מופיע בשפות שונות, אלא שבכל ארץ "השפה הלא מובנת" שמשמשת כמטאפורה היא שונה - הביטוי המקביל ב[[צרפתית]], למשל, הוא C’est de l’hébreu, שפירושו: "זו עברית"
+* [[זה סינית בשבילי]]: ביטוי שאומרו מתכוון לציין כי הנאמר (או הנכתב) כלל אינו מובן לו. זו דרך עדינה לומר: "לא הבנתי כלום". ביטוי דומה מופיע בשפות שונות, אלא שבכל ארץ "השפה הלא מובנת" שמשמשת כמטאפורה היא שונה – הביטוי המקביל ב[[צרפתית]], למשל, הוא C’est de l’hébreu, שפירושו: "זו עברית"
 * [[החלום האמריקאי]]: מושג המתאר חיים של עושר, הצלחה וסיפוק הנמצאים כביכול בהישג ידם של תושבי [[ארצות הברית]]. החלום האמריקאי מתקשר לתדמית של ארצות הברית כ"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות".
-* לסוגי מזון רבים ניתן כינוי המייחס אותם לארץ מסוימת. כך הם [[תרנגול הודו]] (הקרוי באנגלית turkey - טורקי), [[קפה טורקי]] (הקרוי ב[[יוון]] "קפה יווני"), [[כעך|בייגל אמריקאי]] (שהאמריקאים מכנים דווקא Jewish bagel - בייגל יהודי), [[גבינה בולגרית]], [[פיתה עיראקית]] ורבים אחרים.
+* לסוגי מזון רבים ניתן כינוי המייחס אותם לארץ מסוימת. כך הם [[תרנגול הודו]] (הקרוי באנגלית turkey – טורקי), [[קפה טורקי]] (הקרוי ב[[יוון]] "קפה יווני"), [[כעך|בייגל אמריקאי]] (שהאמריקאים מכנים דווקא Jewish bagel – בייגל יהודי), [[גבינה בולגרית]], [[פיתה עיראקית]] ורבים אחרים.
 לעיתים נוצר ביטוי כזה על-שם ארץ מוצאו של האדם שבעקבות פועלו נוצר הביטוי. דוגמאות:
-* [[פתיחה ספרדית]]: אחד [[פתיחות שחמט|ממהלכי הפתיחה]] המקובלים במשחק ה[[שחמט]]. מקור הכינוי במוצאו של שחקן השחמט הספרדי [[רוי לופז דה סגור]].
+* [[פתיחה ספרדית]]: אחד [[פתיחות שחמט|ממהלכי הפתיחה]] המקובלים במשחק ה[[שחמט]]. מקור הכינוי במוצאו של שחקן השחמט הספרדי [[רוי לופס דה סגורה]].
 * [[כתיב פולני]]: שיטה לכתיבת [[נוסחה|נוסחאות]] מתמטיות ולהצרנת [[ביטוי לוגי|ביטויים לוגיים]], שפותחה על ידי הלוגיקן הפולני [[יאן לוקשייביץ]], ונקראה "כתיב פולני" על שמו.
 ==ביטוי מבוסס בדיחה==
-* "[[להרוג טורקי ולנוח]]": ביטוי שמשמעו להתקדם לאט, שלב אחרי שלב, בביצוע משימה. מקור הביטוי בבדיחה
+* "[[להרוג טורקי ולנוח]]": ביטוי שמשמעו להתקדם לאט, שלב אחרי שלב, בביצוע משימה. מקור הביטוי ב[[בדיחה]]:{{הערה|[[רוביק רוזנטל]], '''חדוות הלשון – שיחות על העברית הישראלית''', תל אביב תשס"ד, עמ' 102–103.}}
- בני, במלחמה אל תתאמץ יותר מדי. תהרוג טורקי ואז תנוח
+:בני, במלחמה אל תתאמץ יותר מדי. תהרוג טורקי ואז תנוח
- -ואם טורקי יבוא ויהרוג אותי כשאני נח?
+:-ואם טורקי יבוא ויהרוג אותי כשאני נח?
- למה שיעשה את זה? מה יש לו נגדך?
+:למה שיעשה את זה? מה יש לו נגדך?
 ==ביטויים על שם אישים==
-ביטויים רבים קשורים בשמות אישים - דמויות היסטוריות, מיתולוגיות או בדיוניות. דוגמאות:
+ביטויים רבים קשורים בשמות אישים – דמויות היסטוריות, מיתולוגיות או בדיוניות. דוגמאות:
 * [[אהבה אפלטונית]]: יחסי חיבה ורעות זוגיים נטולי כל מרכיב מיני.
 * [[ביצת קולומבוס]]: רעיון מקורי ושובר-מוסכמות המביא לפתרונה של בעיה.
@@ שורה 62: / שורה 63: @@
 ==סלנג==
 לא רק השפה התקנית עשירה בביטויים. נוסף לאלה, קיים ה[[ניב דיבורי|ניב הדיבורי]] (קולוקיאלי) וגם ל[[סלנג]] ביטויים משלו.
-* [[טרנטה|טרנטה דה-לוקס]]: תיאור מכונית הנוסעת חרף היותה גרוטאה.
+* [[טרנטה|טרנטה דה-לוקס]]: תיאור מכונית הנוסעת חרף היותה [[גרוטאה]].
-* "חבל על הזמן": ביטוי שמתייחס לחוסר היכולת לתאר את מעלותיו של דבר מה, מפאת היותו משובח ביותר - ניסיון לתאר אותו יהיה בזבוז זמן.
+* "חבל על הזמן": ביטוי שמתייחס לחוסר היכולת לתאר את מעלותיו של דבר מה, מפאת היותו משובח ביותר – ניסיון לתאר אותו יהיה בזבוז זמן.
 * [[שק לי בתחת]] ו[[זין (סלנג)|לך תזדיין]] הם דוגמה לביטויי סירוב בסלנג, הנחשבים ל[[ניבול פה]]. "קפוץ לי" הוא ביטוי חריף פחות להעברת מסר דומה.
 * [[מספר ירוק]]: כינוי לרישיון להפעלת [[מונית]].
-* "פרה פרה" - ביטוי שמשמעותו שלב אחרי שלב, צורה מצונזרת של הביטוי "פרה פרה נדפוק את כל העדר".
+* "פרה פרה" – ביטוי שמשמעותו שלב אחרי שלב, צורה מצונזרת של הביטוי "פרה פרה נדפוק את כל העדר".
 לעיתים מלווה [[מחווה גופנית]] את אמירתו של הביטוי. את הביטוי "למה, מי מת?" נהוג ללוות בהושטת היד קדימה תוך כדי סיבובה של [[כף היד]] ב-180 מעלות, כך שתפנה כלפי מעלה. ביטויים מסוימים מלווים ב[[אצבע משולשת]].
@@ שורה 76: / שורה 77: @@
 ==לקריאה נוספת==
+* [[יעקב יגר]], '''מטאפורה דימוי וניב (דיונים בפרקי לשון)''', הוצאת ספרים [[מרדכי ניומן|מ. ניומן]] בע"מ, חיפה, תשל"ד (1973)
 * טוביה כהן, '''ניבון עברי חדש''', [[הוצאת יבנה]], 1999.
-* [[שלמה הרמתי]], '''ניבים מספרים''', [[הוצאת עמיחי]], 1979.
+* [[שלמה הרמתי]], '''ניבים מספרים''', [[עמיחי (הוצאת ספרים)|הוצאת עמיחי]], 1979.
-* [[רוביק רוזנטל]], '''מילון הצירופים''', [[הוצאת כתר]], 2009.
+* [[רוביק רוזנטל]], '''מילון הצירופים''', [[כתר הוצאה לאור|הוצאת כתר]], 2009.
-* נפתלי ארבל, '''ספר הניבים הגדול''', הוצאת booksrus - ספרים זה אנחנו, 2009.
+* נפתלי ארבל, '''ספר הניבים הגדול''', הוצאת booksrus – ספרים זה אנחנו, 2009.
+* {{צ-ספר|מחבר=[[נחום רקובר]]|שם=ניבי תלמוד|מו"ל=ספריית המשפט העברי|שנת הוצאה=תשנ"א 1990|קישור=https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=825}}
 ==קישורים חיצוניים==
-{{מיזמים|ויקימילון=קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים|שם ויקימילון=רשימת ניבים וביטויים}}
+{{מיזמים|ימין|ויקימילון=קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים|שם ויקימילון=רשימת ניבים וביטויים}}
-* [http://www.nivon.co.il// מבחר ניבים עבריים - פירושיהם ודוגמאות לצידם]
+* [http://www.nivon.co.il// מבחר ניבים עבריים – פירושיהם ודוגמאות לצידם]
 * [https://web.archive.org/web/20061205220055/http://www.emek.org.il/b2im/ מבחר ניבים עבריים] באתר של שלום נוי
 * {{nrg|רוביק רוזנטל|החמור והחרובים|202/810|26 באוקטובר 2001|archive|}}, מאמר על ניבים
 * שרה ליפקין; ניני גוטספלד-מנוח, [http://lib.cet.ac.il/pages/glossary.asp?item=21 ניבון: מילון ניבים], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]
 * [https://web.archive.org/web/20110824055931/http://www.wikidioms.com/ ויקי-מילון של ניבים]
 * [http://www.kizur.co.il/search_group.php?group=12 ראשי תיבות של ביטויים בעברית]
-* [[רוביק רוזנטל]], [http://www.ruvik.co.il/%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F/2014/%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D.aspx לא העלה על בדל שפתיו - צירופי לשון משובשים] באתר [[הזירה הלשונית]]
+* [[רוביק רוזנטל]], [http://www.ruvik.co.il/פינת-עיון/2014/שיבושי-ביטויים.aspx לא העלה על בדל שפתיו – צירופי לשון משובשים] באתר [[הזירה הלשונית]]
 * {{הקלטה}} [https://web.archive.org/web/20190125183741/https://ilanabc.co.il/?page_id=781 פרק 32 – דברי הימים: החוגר מתהולל ויוצא מהאף – על ביטויים וניבים מהמקרא. חלק א'] ב[[פודקא��ט]] דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
 * {{הקלטה}} [https://web.archive.org/web/20190125183712/https://ilanabc.co.il/?page_id=822 פרק 34 – דברי הימים: החוגר מתהולל ויוצא מהאף – על ביטויים וניבים מהמקרא. חלק ב'] ב[[פודקאסט]] דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
+* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007538409405171|ניבים}}
+==הערות שוליים==
+{{הערות שוליים}}
+{{בקרת זהויות}}
-[[קטגוריה:בלשנות]]
 [[קטגוריה:ביטויים|*]]
+[[קטגוריה:בלשנות]]
 [[קטגוריה:אטימולוגיה]]

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: רשימת ניבים וביטויים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ניב (ביטוי)